שנים...

[אדורם1]

היי חול (;

זה בסדר, יש לך עוד שנתיים, ב-28 מתחילים להיכנס לפאניקה אמיתית. אבל עזוב אותך, ב-21.12.12 הכל הולך להסתדר (אם לא קיבלתי את מה שהבטיחו ב-2000 אז הפעם זה חייב לבוא, לא?) בכל מקרה העניין הוא לא הגיל - אלא התופעות הנלוות אליו. אם בגיל 25 יכולת לקחת אוהל ולנסוע לטבריה עם חברים, הרי שהיום כל החברים האלה עם ילדים, ואין להם אפילו רגע לנשום. זו תקופה שהגיעה לקיצה, אבל לא הגיע עידן חדש במקומה. בעוד שהחברים פתחו פרק חדש בחיים כהורים, אני עדיין נותרתי אותו אדם. אז נכון שהיום העבודה שלי הרבה יותר מהנה, ואני לא צריך לאבד את שפיותי כתוצאה מבוסיות פרחות, אבל זה כל מה שיש לי. העבודה. הפיתרון העתידי שלך לא יוכל לעבוד אצלי, אני לא רואה עצמי מספק לילד את כל צרכיו לבדי. ולמה שאני לא אחפש בן זוג... זה סיפור ארוך, לא להודעה הזו.

יאללה, עוד שנה וחודשיים

שבוע טוב

 

[idani2222]

הלאווו ???... חבר'ה תרגיעו ומהר..............

אתם חייבים להרגע ומהר... לא שאני מזלזל ברגשות שלכם ובמה שאתם חושבים.. ומרגישים.. אבל אתם כולה בני 30 !!! אני בעצמי בן 30 אומנם אני ניראה 22 אבל מי בכלל חושב על הגיל ???????????? כאילו............ אם אתם ככה ממורמרים ומבואסים שאתם בני 30 מה יהיה כשתהיו בני 50 ?? 60 ?????..... תהנו מהגיל שלכם !!! כל יום הולדת שלי אני חוגג כי הגיל הזה לא יחזור וכל שנה שחולפת אני לומד יותר מתפתח יותר ברמה המקצועית ברמה האישית ומנצל כל רגע אני יספר לכם משהו אישי.. יש לי חבר מאוד טוב בן 26 חגג לפני חודשיים בידיוק!! והבן אדם מה זה מבואססס הוא מרגיש זקןןןןןן והוא סיפר לי שהוא עזב את החברים שלו הסטרייטים כי הוא לא רוצה להיות איתם במגע כי תמיד זה מגיע למקום של מתי חתונה ומה עם חברות וזה כי הוא ניראה סטרייט - (ככה כל החברים והידידים שלי) והבן אדם חצי מת שתבינו ולמה אני מספר לכם את זה , כי כשאני קורא את מה שאתם כותבים אתם מזכירים לי אותו כל היום עצוב ומדודכדך וחושב על העתיד השחור שלו אז דיי יפים שלי ובאמת מכל הלב אם מישהו רוצה לדבר באופן אישי בכיף תפנו אליי לפרטי שלכם

 

[idani2222]

אגב..

אגב.......... שמתי לב .. לבעיה מאוד רצינית אצל ההומואים כאילו.. שמתי לב שכל הגברים הגבריים - הם מאוד דיכאוניים ,, מאוד פסימיים,, ורגישים מאוד לחיים שלהם ולרגשות שלהם לעומת בחורים נעריים - שיותר קלילים וזורמים ושמחים שמתם לב לתופעה הזו ??????

 

[טיףטף2]

נראה לי שגברים יותר פסימים מנשים..

 

[טיףטף2]

משבר גיל העמידה...../images/Emo6.gif

 

[גיי40 גברי]

אני רגוע ונינוח הרבה יותר בגילי מאשר בגיל 30

הגשמתי את חלומותי אני מרגיש בטוח ורגוע בזוגיות שלי אני עושה פחות או יותר את כל מה שאני רוצה לעומת זאת בגיל 25 הנפש סערה, לא ידעתי מה אני רוצה מהחיים, היו אהבות נכזבות, אי וודאות שלטה בחיי. מי יתנני גיל 50 עד מאה ועשרים...

 

[טיףטף2]

אתם עדיין בארץ?

 

[דרור והציפור]

נשמע נתסכל, אני יודע זה מתסכל

חבר יקר – ראשית אל יאוש, אנסה לחזק אותך ממה שעובר עלי, אני התחתנתי בגיל 27, לא ידעתי מה אני רוצה והאם באמת נכון לי להתחתן, אבל כשפגשתי את אשתי לא היתה לי הבחירה, ידעתי שזו תהיה אשתי וזה מה שנכון לעשות. קראתי כאן את דברי חברינו היקרים, וכולם רוצים לעזור. אבל אני חושב שראשית אתה צריך לדעת מה אתה רוצה ומה מתאים ונכון לך. כשתחליט לך עם זה. ועד אז ... אולי הבחורה של השכנה תחסוך ממך את הצורך להחליט. אני כבר עברתי את 30 לפני יותר מעשור. התסכול לא ניגמר גם לא בגיל 40. אגם אצלי מידי פעם קיים הייאוש וחוסר האנרגיה לימים וההתמודדויות הקרבות. לעבור את ראש השנה ולחשוב על 30 - 40 - 50 ראשי שנה שיתחדשו עלינו לטובה ... עם אותן ההתמודדויות ואותם הקשיים. כן גם אצלי הרב בבית הכנסת סיפר שה' ברא את האישה לעזור לנו עם היצר. רק שאצלי היצר מתעורר דווקא מהרב, וגם מהבן של זה שיושב לפני, גם מהאורח שיושב מאחור וברוב טיפשותי הזמנתי אותו בראש השנה לבוא גם במהלך השנה והוא מגיע בערבי שבת וחג ... וזה ממש מקשה עלי את התפילה. אז ההתמודדות לא קלה ולא תהיה קלה לעולם. ואולי טוב שכך, מהמאבק אנחנו מגלים את כוחנו ומתחזקים. ואם נוכל בזה ... נוכל לכבוש יעדים נוספים שנראו לנו רחוקים. וכבר אמרתי כאן בעבר, כל קושי ומשבר שאני עובר מתגמד על שולחן השבת המשפחתי, בקריאת שמע על מיתה ונשיקה עם הבן הקטן ופשוט בהגיעי אל פתח דלת ביתי. ישר כח לך ובהצלחה.

 

[דרור והציפור]

אולי לך קשה לקבל את עצמך ולכן קשה לך עם הסביב

 

[אדורם1]

המשפט הזה מסכם הכל ../images/Emo45.gif

 

[טיףטף2]

רכזת את כל הכוונות שלי למשפט אחד מדהים!

 

[ספר יקר]

../images/Emo45.gif אני רואה שכיוונתי לדעת גדולים ../images/Emo13.gif

 

[ספר יקר]

אל תעבור לבית כנסת אחר...

כי הבעיה תעבור יחד איתך. הבעיה היא לא מה אחרים חושבים עליך. הבעיה היא מה אתה חושב על עצמך. זה שלפוני אלמוני -בעל עייני רנטגן או לא בעל עיניי רנטגן- חושד, בטוח או משוכנע שאתה הומו - לא באמת אמורה להפריע לך. זה לא שהוא ירוץ לספר על זה למישהו, סתם כי הוא יראה תמהוני שהוא בכלל עוסק בנושא, ועוד שאין לו ראיה לדברים, וגם אם ירוץ לספר אז אנשים מן הסתם לא יאמינו או לא יתעניינו. לאנשים יותר מדי על הראש מאשר להתעסק בשאלה האם שלמה מבית הכנסת הומו או לא. רק הומואים מתעניינים בשאלה הזאת..

ברגע שתהיה שלם עם עצמך, פחות יעניין אותך מי חושב ומה הוא חושב. אני חושב שאצל רוב האנשים תהליך הקבלה את עצמנו כהומואים נמשך לאורך כל החיים, עם עליות וירידות. אני מקווה שתגיע למצב שבו תוכל לומר לעצמך: 'בסדר, שיסתכל, שידע, שינעץ מבט פולשני ומאשים. זכותו.' ולהמשיך הלאה בחיים.

 

[אדורם1]

אתה צודק,

מן הסתם הוא לא ירוץ לספר את זה, יש לו דברים יותר חשובים לעשות בחיים. (אגב הוא לא נעץ בי מבט פולשני ומאשים, זה היה יותר מבט של 'אני מבין..') ובאשר לעניין ההשלמה העצמית... בע"ה שזה יגיע מהר.