שנות השמונים

esvee

New member
../images/Emo91.gifPoets Of Rhythm

לאוהבי הסאונד הישן (הSNARE האולד-סקולי מככב פה רבות) - אני ממליץ על אחת הלהקות פאנק הפחות ידועות והיותר אהובות עליי, POETS OF RHYTHM. תבורך SOUNDPEDIA, עכשיו אפשר להמליץ על משהו וגם להביא לינק לשמיעה יישירה, אז הנה
 

Funky Giraffe

New member
אם הסאונד שלהם לא היה יותר מדי ברייקסטרה

הייתי חולה על הלהקה הזאת, אבל כל הדאפטונס סטייל הזה של השרון ג'ונס ומארק רונסון האחרון פשוט לאט לאט גורם לי לא להנות... אחת הסיבות שאני לא אוהב את התפוחים כמו שאני אוהב למשל את פאנקנשטיין. :\
 

esvee

New member
סתם עצה קטנה,

תפסיק לנתח מוזיקה כשאתה שומע אותה. תעשה את זה בשביל ללמוד אותה. JUST FLOW WITH IT :) לא קשור ספציפית לתגובה הזאת, בכללי... אני רואה הרבה וויכוחים פה בפורום שגורמים לי לחשוב שאנשים פה נהנים יותר להתווכח על מוזיקה מאשר להקשיב לה. הייתי רושם פה מרשם רפואי של פעמיים בשבוע לנסוע באוטו עם חלונות פתוחים, טייפ על ווליום מקסימום ובירה (לא לנהג..... ?) לחברים מאחורה תוך כדי שמיעה של נושא הוויכוח האחרון, בצירוף עם יציאה קבועה למועדון. <END RANTING HERE>
 

CAB2

New member
FUCKIN! YEAH!

משלב מסוים ואני לא יודע עם מר ג'ירף נמצא בו, אתה לא יכול להקשיב למוזיקה בלי לנתח אותה, בכלל. וההנאה גדולה כפליים. אם זה בניתוח סאונד אם זה בלהבין כל אחד מהתפקידים כל סולם\מודוס וכל דרך מחשבה של כותב השיר מבצע הסולו או ממציא התפקיד. להיות מודע פתאום לכל הכלים ולהבין כל אחד ואחד נותן תחושה טובה יותר בהקשבה. אני גם בטוח שאנשים פה מקשיבים לראפ וישר חושבים על הביט טוב לא טוב הפלואו ושאר הקריטריונים, על אותו עיקרון מוזיקאי או מישהו שמנגן הרבה זמן לא יכול לשמוע קטע בלי לנתח אותו מוסיקלית, הראש עושה את זה לבד, בניתוח הזה הוא פתאום יכול להידבק לנגן אחד שקלט סאונד מדהים ממנו ולהנות ממנו כל השיר. זה גורם להנות מכל הפרטים הקטנים בשיר ובסוף לקלוט את המוצר המוגמר בצורה ברורה יותר.
 

Funky Giraffe

New member
זאת הגישה!!!

 
למעלה