שנה שלמה.

שנה שלמה.

שנה שנה אחת שלמה. שנה אחת שאוטוטו מגיעה לסופה וכמו בתחילתה עדיין שומדבר לא זז. אין יציאות אין חברים אין חברות אין חבר אין ים אין דיבורים בפלא' אין דיבורים ביכלל אין נתינת אהבה אין קבלת אהבה אין לצאת מהבית אין להיכנס לבית אין שמחה אין אושר אין ... אין כסף אין עבודה יש רצונות אין מימושים אין כוח אין אנרגיות אין חיובי יש שלילי אין כלום... יש דיכאון יש מצבי רוח ארורים יש שיער על הראש...מכוער שכזה מתולתל שכזה שלא מצליח להסתדר בעצם מצליח רק עם פן ופן ועוד פן אחד. הוא לא חלק כמו שלכן הוא לא ארוך כמו שלכן אין לי עיניים כחולות או ירוקות כמו שלכן גם אין לי אתכן לצאת לבלות,לדבר,לטייל,לנסוע,לעשות שטויות אין לי אתכן ביכלל אין לי חברות אין לי חברים אין לי אף אחד יש לי רק אמא אחת. אבל מה שווה כל החיים הללו אם את/ה בעצם לבד להיות בודד בלי אף אחד לדבר איתו על מה כואב לך ועל מה לא בלי אף אחד שיבוא ויהיה לצידך בעיקר שטוב לך אבל בייחוד שרע בלי אף אחד שיצלצל אליך בהכי ספונטניות בעולם ויגיד לך תהיי מוכנה עוד שעה...יוצאים/נוסעים/כל דבר אחר בלי אף אחת שתתפוס אותך באוזן או בתלתלים המעפנים שאת כ"כ שונאת ותגרור אותך דרך המדרגות של הבית ביחד איתה לצאת לקניות... לצאת לבלות... לצאת להנות... לצאת... העיקר לצאת מהבית והנה עוד שנה אחת עברה ואת עדיין לא יוצאת מהבית עדיין לבד עדיין בלי אף אחד והכל בגלל פעם הכל בגלל אותם אנשים שקראו לך מכוערת שירדו עלייך בכל אפשרות שהייתה להם כי הם ידעו בידיוק על מי אפשר הרי היית כ"כ שקטה ורגישה וכזו שלוקחת ללב הם תמיד ידעו =\ והנה שנה שלמה עוברת כהרף עין ואת? את רק בכל הזדמנות פנויה הולכת ומתחפרת מתחת לשמיכות שלא יראו אותך שלא יפגעו בך שלא יאנסו אותך במילים שלא יראו את השיער הקצר והלא מסודר שלא יראו את המשקפי ראיה את האף העקום את המשקל שעלה את הבגדים הלא יפים שנה שלמה... שלא יראו אותך.
 
למעלה