חלק שני היה חרא. ריי פארקר ג'וניור, אגב, היה נגן אולפן (גיטרה בעיקר) של אמנים גדולים משנות השבעים כמו סטיווי וונדר, מארווין גיי ואחרים. אצלי הוא מופיע בבית על אלבום של מוסיקאי Fאנק אלמוני אבל מגניב בשם אנג'לו בונד.
אם מישהו רוצה להבין את הקשר בין נגני האולפן של סטיווי וונדר לבין שירי פופ מסונטזים של שנות השמונים, זה מתחיל להיות חשוד כמסתכלים על הקריירה של מייקל סמבלו (פלאשדאנס,Maniac). מי שרוצה יכול להרים את הכפפה.