מצטערת לא עבר ארשום מהזכרון
מעשה בשני חברים שהלכו יחד במדבר. תוך כדי הליכה החל ויכוח בין השניים, אחד סתר לשני. מע עשה מקבל הסטירה? חרת עלך החול: חברי הטוב נתן לי סטירה. המשיכו ללכת והגיעטו לנוה מדבר, היה שם אגם, החליטו החברים לרחוץ באגם. החבר שקיבל את הסטירה החל לטבוע, חברו קפץ למיים והציל אותו. מצא אבן וחרת עליה: חברי הטוב הציל אותי מטביעה. שאל החבר: מדוע כשסטרתי לך רשמת על חול, ואילו עכשיו חרטת על אבן? ענה כי את הסטירה רציתי לשכוח, ולכן על חול כדי שהרוח תמחוק את זה. ואילו את ההצלה על אבל כדי ששום רוח לא תוכל למחוק.