שנה טובה
שנה טובה לכל חברי הפורום , אין גברים בכל הפורום ? הייתי חושבת שגם לבנים קשה ללא אמא,,, שנה חלפה מאז שאמי ניפטרה , שנה שעברה זה היה בלתי נסבל!השנה עברתי את זה , ואפילו נהנתי בחיק בעלי , ביתי , אבי וחברים טובים. יחד עם זאת אי אפשר שלא להתגעגע לאמא שתמיד היתה מתקשרת ערב חג לאחל שנה טובה , אני מאוד מתגעגעת לשיחות שלנו, למאכלים שלה , להרגשה החגיגית שהיתה משרה באופן מיידי על כל הבית , ההתלהבות לקראת השנה החדשה, אפילו בביה"כ היתה חסרה לי , בעיקר ב"נתנה תוקף " שהיא תמיד לקחה באופן כ"כ רציני, המשמעות של התפילה הזו התחזק בעיני מאוד. הכל שונה עכשיו, אין ארוחות אצל אמא, בבית שלנו כל החגים סבבו סביבה , אמא היתה תמיד מארחת את כולם , ולרב היינו תמיד ביחד כל המישפחה בראש השנה.עכשיו , כל אחד בביתו שלו.לפעמים כשכולנו ביחד ממש כיף ,כאילו שבר לא השתנה ,אבל אמא תמיד חסרה,תמיד היתה מלאה בסיפורים משונים , מצחיקים אפילו אם זה סיפור טראגי,, את השנב אני מתחילה עם הרבה בשורות טובות 1: מכרתי וקניתי דירה. 2:התקבלתי ללימודים שמאוד רציתי,,, 3:נולדו לי 2 אחייניות חדשות. ואני שמחה , באמת באמת שמחה,וסוף כל סוף מתחילה "לחיות" מחדש. ובאיזשהו מקום בלתי נמנע אמא חסרה.יש בי הרצון לרוץ ולספר לה , שתהיה גאה , רוצה לשמוע את קולה המתלהב בכנות בלתי רגילה שרק מי שהכיר אותה יבין. במקום זה אני מדמיינת איך היא היתה מתלהבת מגאווה , אני חושבת שזה נותן לי כוח.רק מפחדת שהיא מתרחקת ,לא רוצה לאבד את מה שנשאר. ובשנה הבאה מה יהיה ? 1:רשיון נהיגה. 2:דירה שאוטוט ניכנס אליה. 3:שאעבור את כל המיבחנים שלי בהצלחה. שנה טובה לכולם, ושנשמע רק בשורות טובות.
שנה טובה לכל חברי הפורום , אין גברים בכל הפורום ? הייתי חושבת שגם לבנים קשה ללא אמא,,, שנה חלפה מאז שאמי ניפטרה , שנה שעברה זה היה בלתי נסבל!השנה עברתי את זה , ואפילו נהנתי בחיק בעלי , ביתי , אבי וחברים טובים. יחד עם זאת אי אפשר שלא להתגעגע לאמא שתמיד היתה מתקשרת ערב חג לאחל שנה טובה , אני מאוד מתגעגעת לשיחות שלנו, למאכלים שלה , להרגשה החגיגית שהיתה משרה באופן מיידי על כל הבית , ההתלהבות לקראת השנה החדשה, אפילו בביה"כ היתה חסרה לי , בעיקר ב"נתנה תוקף " שהיא תמיד לקחה באופן כ"כ רציני, המשמעות של התפילה הזו התחזק בעיני מאוד. הכל שונה עכשיו, אין ארוחות אצל אמא, בבית שלנו כל החגים סבבו סביבה , אמא היתה תמיד מארחת את כולם , ולרב היינו תמיד ביחד כל המישפחה בראש השנה.עכשיו , כל אחד בביתו שלו.לפעמים כשכולנו ביחד ממש כיף ,כאילו שבר לא השתנה ,אבל אמא תמיד חסרה,תמיד היתה מלאה בסיפורים משונים , מצחיקים אפילו אם זה סיפור טראגי,, את השנב אני מתחילה עם הרבה בשורות טובות 1: מכרתי וקניתי דירה. 2:התקבלתי ללימודים שמאוד רציתי,,, 3:נולדו לי 2 אחייניות חדשות. ואני שמחה , באמת באמת שמחה,וסוף כל סוף מתחילה "לחיות" מחדש. ובאיזשהו מקום בלתי נמנע אמא חסרה.יש בי הרצון לרוץ ולספר לה , שתהיה גאה , רוצה לשמוע את קולה המתלהב בכנות בלתי רגילה שרק מי שהכיר אותה יבין. במקום זה אני מדמיינת איך היא היתה מתלהבת מגאווה , אני חושבת שזה נותן לי כוח.רק מפחדת שהיא מתרחקת ,לא רוצה לאבד את מה שנשאר. ובשנה הבאה מה יהיה ? 1:רשיון נהיגה. 2:דירה שאוטוט ניכנס אליה. 3:שאעבור את כל המיבחנים שלי בהצלחה. שנה טובה לכולם, ושנשמע רק בשורות טובות.
