ילדת דווקא
New member
שנה טובה....../images/Emo6.gif
אני רוצה לשתף אותכם במשהו שקשור אליכם.... בתקופה האחרונה עברתי מהפך. ואתם הייתם עדים די לחלקו הסופי של המהפך. זה התחיל אצלי בראש השנה. אז הגעתי לכמה החלטות מאוד חשובות. החלטתי שאני מתחילה לחיות. החלטתי שכל מה שעשיתי עד אז, במשך כל החיים שלי, היה לזרום עם עצמי, ובראש השנה הגיעה לראשונה ההחלטה לחיות. וזה היה קשה. היו המון ירידות בהתחלה. כבר חשבתי לנסות ולהחזיר את הכל אחורה. אבל זה היה בלתי אפשרי והבנתי שהדרך היחידה היא קדימה. והלכתי, והלכתי והרגשתי את עצמי נופלת ונופלת, עד שבסוף הגיעה עלייה קטנה, והחושך כבר לא היה כל כך שחור, ובהמשך הדרך חיכתה לי עוד עליה, קצת יותר גדולה מהקודמת, וככה המשכתי, נופלת ומתרוממת, כל פעם מוצאת בעצמי את הכוחות, ולפעמים כשכבר לא היו לי הכוחות יותר להתמודד עם הדברים לבד, משכו והרימו אותי אנשים שלפעמים אפילו לא הכירו אותי. והיכרתי אנשים נפלאים בתקופה הזאת. התחלתי אפילו להאמין לאנשים בתקופה הזאת. ועכשיו, אני מקווה שאני כבר לא אחזור אחורה לתקופת החושך שלי, אני מקווה שאני כבר לא אפול יותר נפילות מכאיבות, אלא רק נפילות שאני אדע שבאות ללמד אותי על מה שהולך להגיע. היום אני כבר מאמינה בעצמי, מאמינה שמשהו צפוי לי שם... בעתיד... מאמינה ובשבילי זה הרבה.... ולמה אני מספרת לכם את זה? אולי, כי זאת הדרך שלי להגיד לכם תודה. אז תודה ירדן.
אני רוצה לשתף אותכם במשהו שקשור אליכם.... בתקופה האחרונה עברתי מהפך. ואתם הייתם עדים די לחלקו הסופי של המהפך. זה התחיל אצלי בראש השנה. אז הגעתי לכמה החלטות מאוד חשובות. החלטתי שאני מתחילה לחיות. החלטתי שכל מה שעשיתי עד אז, במשך כל החיים שלי, היה לזרום עם עצמי, ובראש השנה הגיעה לראשונה ההחלטה לחיות. וזה היה קשה. היו המון ירידות בהתחלה. כבר חשבתי לנסות ולהחזיר את הכל אחורה. אבל זה היה בלתי אפשרי והבנתי שהדרך היחידה היא קדימה. והלכתי, והלכתי והרגשתי את עצמי נופלת ונופלת, עד שבסוף הגיעה עלייה קטנה, והחושך כבר לא היה כל כך שחור, ובהמשך הדרך חיכתה לי עוד עליה, קצת יותר גדולה מהקודמת, וככה המשכתי, נופלת ומתרוממת, כל פעם מוצאת בעצמי את הכוחות, ולפעמים כשכבר לא היו לי הכוחות יותר להתמודד עם הדברים לבד, משכו והרימו אותי אנשים שלפעמים אפילו לא הכירו אותי. והיכרתי אנשים נפלאים בתקופה הזאת. התחלתי אפילו להאמין לאנשים בתקופה הזאת. ועכשיו, אני מקווה שאני כבר לא אחזור אחורה לתקופת החושך שלי, אני מקווה שאני כבר לא אפול יותר נפילות מכאיבות, אלא רק נפילות שאני אדע שבאות ללמד אותי על מה שהולך להגיע. היום אני כבר מאמינה בעצמי, מאמינה שמשהו צפוי לי שם... בעתיד... מאמינה ובשבילי זה הרבה.... ולמה אני מספרת לכם את זה? אולי, כי זאת הדרך שלי להגיד לכם תודה. אז תודה ירדן.
)
