שנה בלעדי אהובי

שנה בלעדי אהובי

"ממעמקים קראתיך שובה אלי ,ובשובך,ישוב האור לחיי" שנה בלי אהובי , אהובי הלך ממני בטרם עת ,בגיל 49,אבל גם עם היה עמי עוד 100 שנה ,עבורי לא היה מספיק. הכרנו לפני 31 שנה ,הינו בני מזל ,היה לנו המון מהמשותף.היתה לנו זוגיות מיוחדת . נשארו לי המון זכרונות שילוו את חיי,אני מתגעגעת לאהובי עם כל שריר וכל חלק בלבי . במוחי נוצרת את המחשבות המשותפות שלנו ושיחות הנפש.3 ילדים גדלנו ,והם פרי גאותינו . עמדנו לקבל את הרבית פרי ראשון הנכד ,ואהובי השאיר לי לבדי את הסבתאות . חסרנו חיי עמי יום יום שעה שעה אך כך פתאום התנפצו החיים לרסיסים קטנים .. מתגעגעת כואבת לא מסוגלת להגיד ז"ל על.. קשה להגיד אלמנה . ולמה ?-ואין תשובה ...
 
שנה ועוד שנה ../images/Emo24.gif

ושום דבר לא משתנה הרגשות נותרים כשהיו כתבת אמיתי וכואב אבל נכון עבורך אישה יקרה אז אנא חזקי ואמצי והמשיכי לחיות בשמחה , הוא מלווה אותץך מהשמים בחזקת נוכח נעדר
 

CHEN39

New member
הזדהות

גם אני בערך שנה אחרי מות בעלי,אהובי. מדהים איך אחרי שנה צפים דברים שלא העזתי להציף קודם.. האהבה שלו ממלאת אותי עד היום. אני מבינה שבמקרה של אישך המוות היה פתאומי. אכזרי. לא יודעת כבר מה "עדיף". אולי כך לא הייתי נאלצת להיות עדה להתדרדרות הפיזית והמנטלית. אולי כך לא הייתי צופה במהירות הבלתי נסבלת שבה הפך ממוזיקאי מחונן, גיטריסט בחסד עליון, בעל ואב יוצא דופן ואדם זך וטהור...לצמח שאינו מזהה אף את ילדיו.. אולי כך הייתה נשארת במוחי רק דמותו הבריאה, הגבוהה, היפה כל כך... את הדברים שאמר לי בצלילותו, אשא עמי באהבה עד יומי האחרון. הוא אהב אותי. אני עדיין אוהבת. מה יהיה? לא רואה כבר כלום...הדמעות..
 
נכון, אך באמירה

"אנו איתך" יש תמיד משהו יומרני. או כך זה נשמע. אך ודאי שאין יומרנות בכאב. אין בכאב מאומה. רק כאב.
 
למעלה