שנאת השבת...
אף פעם לא חשבתי שאשנא את השבת!!! בבוקר מוקדם הוא יצא ולא חזר יותר. בכל שבוע אני חווה את אותו הסיוט. איך הייתי רוצה שלא תהיה יותר שבת... איך אני יודעת שאין לי ברירה. איך למדנו פתאום ששום דבר לא תלוי בנו, חוץ מלהרים את עצמנו בכל פעם שאנחנו נופלים למטה. איך למדנו לראות את המזלות שנותרו לנו סביב, למרות האסון הנורא שקרה לנו. כמו: הילדים המקסימים שחיוכם עוזר לנו לקום בבוקר, הורים, חברים, עבודה ועוד כל מיני קטנים. שככל שנראה אותם יותר ככה יתנו יותר משמעות לחיינו! איך כל יום עובר ללא שינוי... ואנחנו צריכים להתרגל לנצח הזה, לנצח של לא לראות ... אני את האהוב שלי, החבר הכי טוב שהיה לי אי פעם. איך הגעגועים... הם אלה שפותחים בכל פעם את החור הגדול שנפער לנו בלב. איך... איך שנגזר עלינו להשאר פה ואנחנו חייבים ללמוד לחיות עם הכאב הזה, עם החור הזה בלב. איך שהייתי רוצה להיות בסרט אחר... או לקום מהסיוט הזה... איך אני יודעת שזה לא יקרה ובכל זאת חולמת שכן... איך שעוד שבת עברה... כי אף אחד לא שואל אותי... איך אני אוהבת אותך צופי שלי!!!
אף פעם לא חשבתי שאשנא את השבת!!! בבוקר מוקדם הוא יצא ולא חזר יותר. בכל שבוע אני חווה את אותו הסיוט. איך הייתי רוצה שלא תהיה יותר שבת... איך אני יודעת שאין לי ברירה. איך למדנו פתאום ששום דבר לא תלוי בנו, חוץ מלהרים את עצמנו בכל פעם שאנחנו נופלים למטה. איך למדנו לראות את המזלות שנותרו לנו סביב, למרות האסון הנורא שקרה לנו. כמו: הילדים המקסימים שחיוכם עוזר לנו לקום בבוקר, הורים, חברים, עבודה ועוד כל מיני קטנים. שככל שנראה אותם יותר ככה יתנו יותר משמעות לחיינו! איך כל יום עובר ללא שינוי... ואנחנו צריכים להתרגל לנצח הזה, לנצח של לא לראות ... אני את האהוב שלי, החבר הכי טוב שהיה לי אי פעם. איך הגעגועים... הם אלה שפותחים בכל פעם את החור הגדול שנפער לנו בלב. איך... איך שנגזר עלינו להשאר פה ואנחנו חייבים ללמוד לחיות עם הכאב הזה, עם החור הזה בלב. איך שהייתי רוצה להיות בסרט אחר... או לקום מהסיוט הזה... איך אני יודעת שזה לא יקרה ובכל זאת חולמת שכן... איך שעוד שבת עברה... כי אף אחד לא שואל אותי... איך אני אוהבת אותך צופי שלי!!!
