שנאה

למה???

New member
שנאה

(טוב ניסיתי בפורום טנטרה, אבל אנשים חושבים שזה לא טוב וזה רגש שלילי... וזה לא מתחבר לי.) ~~ מה עושים איתה? זה מוזר לי... המון שנים לא הרגשתי שנאה ועכשיו יש בי המון המון שנאה שאני לא יודעת מה לעשות איתה. אני לא רוצה לשמור בבטן (בחזה יותר נכון). אני ממש מרגישה אותה עולה על גדותיה ואני רוצה לצרוחחחח כאילו מרגיש לי שהגיע הזמן, להוציא... עכשיו פשוט להוציא... מה עושים עם כל זה?!?! איך עובדים עם זה?? איך מוציאים? הרגש עלה, כנראה, בגלל שהסביבה הפנימית הפכה לאוהבת ומכילה יותר, מאפשרת לעצמי לקבל את זה שיש בי גם רגשות כאלה... והרגש כ"כ חזק... ומופלא! ואני לומדת לחקור אותו ואת מה שקורה לי כשאני בתוכו. לא רוצה לוותר עליו כ"כ מהר... כאילו יש בי תחושה חזקה שאפשר להמיר אותו למשהו מדהים, שהוא רק התחלה של משהו מדהים... ומה שדרוש זה להכנס לתוכו באמת. ועם זה אני קצת מסתבכת... (לא יודעת איך לפעול) מה עושים כשונאים? (ואיזה כיף שאני מרגישה סוף סוף! בקושי ידעתי שיש בי את הרצון להרגיש ועכשיו יש בי שמחה על כך שהרגשות שלי "חזרו" אלי)
 

kung fu

New member
מעולה!

את מכירה את תרגיל הבמה? התרגיל שבו מדמיינים במה, ושאת וכל החלקים שלך שם, וכל פעם עולה חלק שלך, או רגש לבמה ומדבר, וכל החלקים מקשיבים לו בקבלה וכו'...? אם את לא מכירה, תבקשי מבן לפני שיעור קונג-פו שיעביר את התרגיל בשיעור שלך. אני יכולה להדריך אותך בו, אבל בן יעשה את זה טוב יותר ומדוייק יותר, ומרגיש לי נכון שבתרגיל כזה תקבלי הדרכה מדוייקת ונקייה.
 
גם אני.

תיעוב. זה הכותרת שצעקה בי ביומיים האחרונים. אני מגלה שיש בי כוחות תיעוב ברמה מדהימה. באמת עוצמה בלתי רגילה של תיעוב שאני מפנה לכל מקום ולשומקום, פנימה והחוצה. למשל, שטיפת כלים בבית בלי שלכלכתי אפילו כלי אחד, כשכולם לחוצים בזמן ואני רוצה לעשות דברים אחרים וכל הזמן זורקים עליי עוד כלים מגעילים ואת כל הכלים הגדולים והמגעילים שאף אחד אחר לא רוצה לשטוף. ואני אשטוף, כמו ילד טוב. כי מישהו צריך. אני לא תמיד כזה, אבל זה לפעמים כלכך פשוט - אני אוותר כדי שמישהו אחר חס וחלילה לא ייפגע או ייעלב. עם זה אין לי בעיה. אני מוכן לקחת על עצמי הרבה כדי שלאחרים יהיה טוב. סוג של דפיקות. אל תדאגו, זה לא כל הזמן. זה גם לא הביא אותי רחוק כלכך. וזה לא שאני שוטף כל כך הרבה כלים או תמיד. אבל מה שהרבה יותר מפריע לי זה שזה מרתיח אותי. ממש. בשישי האחרון זיהיתי את המצב ואמרתי לעצמי שאין לי מה להחביא את זה או להדחיק את זה או להתעצבן על אחרים בגלל זה או להתעצבן על עצמי (כולם פתרונות סטנדרטיים אצלי). פשוט התחלתי לבעוט להנאתי במקביל בארון שמתחת לכיור. מאוד מרגיע. השאלה שלי - מה עושים? (תודו ששאלה יפה וממוקדת)
 
איך מקפיצים את זה לעמוד הראשון

כדי שאנשים יראו את זה? אני מכיר שיש את הסיפור עם ה-24/48/72/ווטאבר שעות שעברו ואף אחד לא הוסיף תגובה ואז אי אפשר יותר להקפיץ לעולם, אבל איך עושים בכל זאת? זה מצב בלתי הפיך?
 

למה???

New member
כן בלתי הפיך! נוולות! חולירות התפוז

האלו... ממש מניאקים! הם מניאקים! אחושרמוטה מניאקים! עושים לנו דווקא! כדיי שנסבול... באטח שנסבול, רוצים שנסבול ונלך לפורומים שלהם להוציא את תיסכולינו והם יודעים שזו "שרשרת" - נסבול ואז נכתוב להם ואז הם יתקעו לנו את ההקפצות. ואנחנו, נמשיך לכתוב חסרי אונים... מר הוא גורלנו אני אומרת לך... רעים! נוולות!
 

למה???

New member
איזה קטע ../images/Emo13.gif

זה מתקשר לי לעבודה של גבולות. לפעמים אנחנו עושים דברים כי "זה לא יהרוג אותי" או כי "אני אסבול בשביל שלו/לה/להם יהיה טוב" או כי זה פשוט מוטבע אצלינו כ"כ עמוק ואנחנו אפילו לא יודעים למה (וכו')... נראה לי ששאלת לגביי מה עושים עם ההרגשה אבל...
תשאל את עצמך מה אתה רוצה? אתה רוצה לשטוף כלים? אני מניחה שזה יהיה "לא! אבל זה לא הגיוני שאני בכלל לא אשטוף כלים הרי..." אז תעשה עם עצמך החלטה כמה אתה שוטף כלים ולמה ("אני בוחר לשטוף כלים אחרי ארוחת הערב וארוחת הבוקר- במקום שאחותי תשתוף אחרי שהיא בישלה לי..."- זאת היתה דוגמא <משום מה נראה לי שאחותך לא מבשלת לך>). ואז תדע שאתה בוחר לעשות את מה שאתה עושה (אתה בכל מקרה בוחר), ואתה גם בוחר הצורה יותר מסודרת- אתה יודע כמה ולמה ואיך... וזה נורא ברור לך מה הגבולות שלך... או... שאתה יכול להתחיל ללמוד להנות משטיפת כלים (זה אפשרי!! נשבעת...) או... שאתה יכול להתחיל לאהוב את עצמך כ"כ כ"כ שכבר לא יהיו לך "בעיות" כאלה... ~~ התרקם לו תרגיל בראשי- כל פעם שיש לך רגש לפרק- תכנס לתוך שי שמרגיש את הרגש הזה ותדע שעכשיו אתה שי שהכי מרגיש בעולם אבל תיהיה מודע לכך שזאת הפעם האחרונה לחלוטין- עכשיו אתה מוציא הכל! וזהו! אין יותר... אחרי שאתה מוציא הכל אתה פשוט לא חוזר למקום הזה בכלל (אז א. כדאי שתפרק באמת הכל! ו-ב. זה אומר שאתה לא אמור להזכר כל כמה שניות במה קרה לך ואיך זה מעצבן אותך. )
 

למה???

New member
"לפרק"

זה כמו "גוש" כזה הרגשות האלה... טוב, זה ראיה שלי את הדברים זה לאו דווקא קשור גם אליך. קבל תיקון: במקום "רגש לפרק"
"רגש שאתה רוצה לעבוד איתו"
 
אני "מוציא את הכל" -

הכוונה ל... נגיד לצעוק על העולם אם זה מה שמתחשק לי באותה שנייה? אני לא בטוח שאני מבין. אולי כדאי שתסבירי לי בע"פ בהזדמנות.
 
למעלה