שנאה...

[סתםעוד חייל]

שנאה...

שלום קודם אני אתן קצת רקע אני בן 20 ואני חייל הסיפור שלי מתחיל בזה שפעם הייתי שמן,מאז ומתמיד, לא הכי שמן שאפשר אבל מספיק שמן. עוד פרט קטן, אני גם לא ממש יפה/נאה/ או כל תיאור אחר אפשר אפילו להגיד מכוער. מאז החטיבה פשוט לא הולך לי עם בנות המין היפה. תמיד הכנסתי לעצמי לראש שזה בגלל שאני שמן ומכוער אני מניח שזה משהו רגיל, שמישהו עם פגם יורד על עצמו. בקיצור, בערך 6 שנים אני אומר את זה לעצמי בלי הפסקה. וכמובן שאני די שונא את עצמי, אני פשוט לא יכול להסתכל על עצמי לא מצטלם ואפילו מתחמק מלראות את עצמי במראה. נהייתי ממש אובססיבי. לפני שנתיים התגייסתי והורדתי כמעט 30 קילו, התחלתי להתלבש יותר נורמלי ואני מנסה להשתנות אבל דבר אחד אני לא יכול לשנות וזה העובדה שאני פשוט שונא את עצמי, כמו שאמרתי קודם, אני פשוט לא יכול להסתכל על עצמי. אני כבר לא יודע מה לעשות. כל העניין בא לי בתקופות לפעמים אני מסתדר עם עצמי ולפעמים(כמו עכשיו) אני פשוט רוצה למות, לגמור עם זה. כמובן שחשבתי על להתאבד אבל אני לא אעשה את זה בגלל שאיכפת לי מדי מהמשפחה שלי. לפעמים אנשים אומרים לי "לא, אתה דווקא נראה טוב ובלה בלה בלה" אבל אני מרגיש שכשאני מסתכל במראה אני רואה מישהו אחר, את המכוער. זהו, אני מקווה שלא תפנו אותי לפורום ניתוחים פלסטיים(אם יש כזה) תודה ולילה טוב

 

[Nonamco]

תמיד אומרים ש...

מי שלא נמשך לעצמו לא יכול להימשך ולנהל מערכת יחסים רומנטית עם מישהו\י אחר\ת. לדעתי, זה שאתה אומר שירדת 30 קילו והתחלת להתלבש כמו שצריך זה כבר נשמע כמו השתפרות חיובית מאוד בדעה שלך לגבי עצמך וזו התחלה לא רעה לפי דעתי. אמנם אני לא פסיכולוג אבל אולי אתה יכול לנסות את הדבר הבא: תכנס לחדר שיש בו ראי בבית שלך כשאין אף אחד או שתדע שאף אחד לא יפריע לך. הסר מעליך את כל בגדיך ועמוד בעירום מלא מול הראי. דאג לכך שתוכל לראות את כל גופך, מכף רגל עד ראש. התבונן בעצמך וחשוב לעצמך מה אתה אוהב בגוף שלך ומה פחות וכיצד תוכל לשפר. תוכל גם לפנות ליעוץ פסיכולוגי פרטי לקבלת עזרה. אל תחשוב על "לגמור עם זה"! יש דברים קשים בעולם הזה! ואנשים מתמודדים איתם! וגאים בעצמם שהצליחו לעבור את זה, שלא וויתרו! כי אי שם מחכה לך מישהי שאותה תפגוש, שאותה תאהב, והיא אותך. ואם תחליט "לגמור עם זה" חס וחלילה אותה הבחורה תפגוש מישהו אחר, היא תהיה עם מישהו אחר בזמן שאתה תהיה קבור אי שם כי החלטת "לגמור עם זה"! היא תפגוש מישהו אחר במקום אותך כי אתה החלטת "לגמור עם זה"! אל תוותר, תהיה חזק, תאמין בעצמך, אל תתבייש לקבל עזרה, אל תפחד, והכי חשוב...שלא תרים ידיים. בהצלחה.

 

[dgrwkl1]

נו באמת...NONA

כמה קלישאות בתשובה אחת. "מי שלא נמשך לעצמו לא יכול להימשך ולנהל מערכת יחסים רומנטית עם מישהו\י אחר\ת" את באמת חושבת שכולם ממש מטורפים על עצמם? את באמת חושבת שכל גבר מסתכל על עצמו במראה ואומר אני מדהים לפחות כמו דודי בלסר??? את באמת חושבת שכל גבר מוריד את החולצה בים,ומבסוט מהשומנים שמצטברים לו בבטן וגורמים לצמיגים מחליאים??? אותו דבר לגביי בחורות. מה זה הקישקוש הזה? אני יכול לתת לך 1000 דוגמאות של אנשים שממש לא אוהבים איך שהם נראים,והם ממש לא נמשכים לעצמם....ובכל זאת יש להם חיי ח'ברה,יש להם משפחה יש להם ילדים והם חיים כמו כל בנאדם ממוצע בעולם. אז מה זה השטויות האלה?? להימשך לעצמך...נו באמת

 

[dgrwkl1]

כתבתי לך בלשון נקבה...למרות ש...

הבנתי שמדובר בבחור או יותר נכון נער שעומד להתגייס.(ראיתי בכרטיס שלך) אז עכשיו אני מבין מאיפה כל הקלישאות שלך.....ילד

 

[Nonamco]

לא לזה התכוונתי.

לא התכוונתי שכל אחד צריך למות על עצמו. זה משפט ששמעתי הרבה, וזה לדעתי היה נחמד כתור התחלה נחמדה לתשובה שלי לחייל. ומה שהצעתי לו לעשות אתה בכלל אבל ממש לא הבנת! לא התכוונתי שהוא צריך לראות את עצמו ולמות על עצמו או להיגעל מעצמו. תחזור ותקרא שוב את מה שהצעת כי ממש לא הבנת למה התכוונתי. אהה וסתם שאלה, אם הבנת שאני בחור אז למה כתבת בלשון נקבה?

 

[גרא.]

סתם עוד חייל,בגלל שאתה חייל,כדאי

שתבקש שיחה עם הקב"ן היחידתי..בפרט על רקע המחשבות האובדניות שלך.לפי שעה, אינך זכאי לקבל שום עזרה של מקופ"ח או גורמים אזרחיים אחרים. אלא רק דרך הצבא..וע"פ המצוקה שאתה משדר בדבריך,חשוב שתוכל לשמוע דעה ועצה של מומחה באופן ישיר ולא בפורום הזה. כלומר,שוב, פנה לקב"ן.

 

[סתםעוד חייל]

לא יודע...

קודם כל תודה על התגובות... אני מעדיף לא ללכת לקב"ן מכל מיני סיבות שאני אשמור איתי אני גם לא ממש משתגע על הרעיון של ללכת לפסיכולוג אחרי הצבא איפשהו אני מאמין בעצמי שאני אצא מזה כי אני יודע שאני כן מתקדם לאט לאט בכל מקרה אין לי כוונה לפגוע בעצמי אז אין מה לדאוג יותר מדי כולם אומרים שאני צריך לאהוב את עצמי, אבל בדיוק אני יכול לקום בבוקר ולהחליט "היום אני אוהב אותי" הרי שום דבר לא משתנה זה אותו האני איך אני "עובד" על עצמי ומחליט שאני היום כן אוהב??? תודה

 

[לטאה ירוקה]

כמה עצות מנסיון אישי

מכתבך נגע ללבי, כיון שהזכיר לי בעיה שסבלתי ממנה זמן רב: היתה לי בעיה של שיעור יתר, שנפתרה ע"י טיפול תרופתי, אבל המשכתי לראות עצמי כשעירה ולא מושכת, למרות שכל הפסיכולוגיות שהייתי אצלן הבטיחו לי שזה לא נכון, שאין לי יותר בעיה, שאני נאה וחתיכה וכו'. רק אחרי הרבה שנים הבנתי כמה דברים: א. הבעיה היא באמת באיך שאני רואה את עצמי, לא בעיה אובייקטיבית ב. היה לי קשר, אמנם קצר ולא מספק, עם גבר שנמשך אלי וזה עזר לי מאד להבין מה שכתבתי בסעיף א. ג. הסיבה שהרגשתי דוחה ומכוערת וכו נבעה לא רק מהבעיה הרפואית שהיתה לי בעבר, אלא גם מבעיות פסיכולוגיות אחרות. ההצמדות לבעיה מן העבר באה "לחפות" או להצדיק תחושות ובעיות אחרות. הבעיות האחרות עלו בטיפול פסיכולוגי, ורק כך הצלחתי להשתחרר מהן. זהו כאמור, הנסיון האישי שלי, יתכן שחלק ממנו רלוונטי עבורך. ד"ר גרא כבר כתב לך לגשת לאיש מקצוע, אז אין לי הרבה מה להוסיף, אני מניחה שטיפול מקצועי וקשר אוהב עם בת זוג יוכלו לעזור הרבה, אבל אינני רוצה לדבר יותר מדי סתם. בהצלחה מכל הלב.