השכנה, אבא, אמא, החבר שיודע הכל, האחות של הדודה של השכן שהיה גר לידכם בבית הקודם, מהמוכרת בסופר או מבעל המכולת, מהספר או מהרצאה ששמעת מבעל מקצוע. לקיחת צמחי מרפא דינה כלקיחת תרופה ודרוש לה התאמה של אדם מקצועי בתחום, כמו כן גם צורת הלקיחה שונה על פי המצב. בריאות שלמה גיא הרדוף
פחות אפקטיביות, ונמכרות בצורה חופשית בבתי טבע, ויש "צמחים" שנכמכרים גם בסופר. תמיד יש מקום להזהרות, גם על הפעילות, וגם על חוסר הפעילות (מתחת למינון מסויים). וזה אולי גם חלק מהדגש לפנייה למטפל מוסמך... וכן... (בהקשר לשאלה המקורית) חלק מאוד גדול מהצמחים הקשורים לכבד מרירים עד מרים (ואפילו עד מרים מאוד).
יתכן ש 99.99% מהאנשים יכולים להשתמש בחליטה של שן ארי ולא יקרה להם כלום, סביר שגם אם תהיה תגובה היא לא תהיה חריפה. אבל גם יתכן שלא ובנוסף לא יהיה למי להתקשר ולשאול מה לעשות במקרה כזה. מטפל שלמד אמור לדעת גם לטפל בראקציות שליליות לצמח או לפחות להנחות את הרופאים במה מדובר. מעבר לכך היכן הקו ? נאמר ששן ארי מותר. הרפגו ? סנה ? ענבי דב ? חותם מוזהב ? דיגיטליס ? כל אלו צמחים בעלי פעילות חזקה עם אפשרויות לראקציות מאוד לא חיוביות. חלקם ואולי כולם נמכרים בשוק כצמחים לחליטה ללא כל אזהרה או ידע לגבי הראקציות האפשריות. אדם "שקיבל אישור" לחלוט שן ארי יכול להניח שגם חליטות נוספות מותרות. לכן אינני ממליץ על שום טיפול בצמחי מרפא מעבר לצמחים הנפוצים כגון קמומיל (שגם לו קונטרה אינדיקציות), תה ירוק וכו. חשוב להזכיר שגם חליטה מכילה חומרים פעילים, אחרת לא היה טעם להשתמש בה, ובחלק מהצמחים קייים חומרים שנוגדים או מחזקים פעילות תרופתית או משנים מצב רפואי נוסף. כל עוד המינון נשאר כמינון תזונתי, כלומר נמוך מאוד, למשל טיבול של פסטה בטימין, מקובל ובסדר גמור. טיפול רפואי יש לקבל ממטפל מוסמך. בריאות שלמה גיא הרדוף
