דוד הרי היה אנושי
דוד היה אנושי. יצרי. הוא לא חשב. הוא טעה באופן אנושי כשהוא התאהב באשת איש, החליט לנאוף עמה, ושלח את בעלה אוריה למותו. (אופס טועים). גם התנ"ך הבין שדוד הוא אנושי, והוא קיבל את עונשו. זה כמובן מחזק את בחירת הקב"ה בו להיות מלך בישראל , שמזרעו יבוא המשיח. הקב"ה הרי בחר בו על אנושיותו. דוד היה אנושי גם בסיפור מוקדם יותר (תמיד מזכירים את הרצח האחד של היהודי, ולא את הרצח של ה-200 ) - בתחילת דרכו - כשהתאהב במיכל בת שאול. בגחמותיו הקיצוניות הוא נענה לדרישה המופרזת של המלך שאול, אביה של מיכל, "להביא לו 100 עורלות" של פלישתים, כתנאי לנישואיו למיכל. הלך דוד, ורצח 200 פלישתים!! (שמואל א', פרק י"ח,
פסוק כ"ה). דוד הוא אנושי, וגם הגזים, (אופס), ואכן קיבל את עונשו. (את בית המקדש בנה רק בנו - המלך שלמה) זה כמובן מחזק את בחירת הקב"ה בו להיות מלך בישראל , שמזרעו יבוא המשיח. הקב"ה הרי בחר בו על אנושיותו. היו לדוד עוד כמה מאפיינים, שדווקא לא קשורים לפגיעה באחרים. למשל אהבת נפש בין האח של מיכל, יהונתן, לבינו. (שמואל א' פרק י"ח
פסוקים א-ד , שם פרק כ'
פסוק י"ז, ועוד בכל שמואל א' (בכלל - תקראו את שמואל א', זאת יצירה ספרותית מדהימה). אבל אהבת נפש כזאת היא כידוע לא אנושית בעיני הדתיים והחרדים (בעיני התנ"ך דווקא כן) אז לא סופרים אותה. האמת - יש משהו נעים בידיעה שהמנהיג הגדול של העם שלנו, מלך ישראל - שמזרעו יבוא המשיח, היה בסך הכל בן אדם, אנושי. (בעצם זה פחות מסתדר לי עם הרציחות, אבל יותר מסתדר עם האהבות, ועם האנושיות). לא?
דני
