שמתי לב למשהו

[SoftMachine]

שמתי לב למשהו

אומנם אין לי הרבה דוגמאות לזה אבל שמתי לב שבפרוג קיימים הרבה פעמים שימוש בצרחה כאלמנט למתח וזעזוע במאזין. הדוגמא הכי פשוטה היא הפרצוף שבחרו קינג קרימזון לשים באלבום הראשון שלהם. גם הקטע ששובר את הקרח בפתיחה של הטראק הראשון בדארק סייד הוא צרחה איומה שמעבירה צמרמורת. עוד דוגמא נמצאת בשיר the knife של ג'נסיס, אין צורך לפרט בקשר לשיר הזה. עכשיו גם נזכרתי שיש קטע בסירקוס של קינג קרימזון שהסולן צורח. יש למישהו דוגמאות נוספות?

 

[נרקומן ציבור]

לא חושב שזה משוה אקסקלוסיבי לפרוג.

 

[אורי ברייטמן]

לא הייתי בונה על זה תיאוריה

אם אתה מחפש צרחות, לעולם המטאל, הגות'-רוק והפאנק יש הרבה יותר מה להציע. דווקא הפרוג די עדין בתחום הזה. אגב, עיצוב העטיפה של קרימזון איננו בהכרח צעקה אלא יכול להיות פרצוף נדהם ומופתע - אלא אם כן לקחת סמים ואתה שומע קולות בראש

 

[אריק חייט]

צרחות

אצל מאגמה יש הרבה מאוד צרחות. למעשה יש להם דמות קבועה שאחראית על הצרחות האלה. אני מניח שזה יכול לזעזע את מי שנתקל בזה לראשונה או לשניה, אבל אחרי כמה זמן זה הופך להיות חביב ומשעשע. אני גם מת על הצרחה של ניר יניב בקטע "אנטיפון" של סנהדרין. הוא הקליט להם את הקטע, והציע בעצמו לדפוק צרחה באיזה קטע שהיה חסר בו משהו. הבנאדם זמר גדול (Funkapella) והצרחה שלו היא מרשימה ביותר.

 

[מורנא007]

עוד מתוצרת הארץ

לדרוגה ג'נגו יש איזה קטע עם צרחה, גרוניך בקטע ההזוי "למה לא סיפרת לי" וכמובן דני בן ישראל צועק "די כבר עם חשיש".

 

[holo]

גם ב Careful with that axe Eugene

בגירסת הופעה של אומהגומה של פינק פלויד יש צרחה (מאוד מפחידה אפשר לאמר! לפחות אותי).