שמעתם את השיר הזה

niva99

New member
לא קראתי את התחזית לשנה הקרובה

מקווה מאד שלא תהיה מלחמה...
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

niva99

New member
שמעתם את השיר הזה

מה דעתכם על ירידה מהארץ בעיקבות המצב?
לגיטימי חיים רק פעם אחת...
או ש -
העם סבל מספיק בגולה וכדאי שנעריך שיש לנו מולדת?

 
לא חושבת שבגולה יותר טוב וחושבת שבקרוב עדיף יהיה

להיות בארץ כי תהיה מלחמה גדולה. ( מלחמת העולם השלישית)
והארץ תהיה המקום יחסית הכי בטוח.
ואני בטוחה בכך.
 
קשה לי לענות


כי מצד אחד, קשה לחיות בארץ,
גם בטחונית וגם כלכלית,
אך מצד שני גם בחול לא מדהים
עם כל האנטישמיות,
אז עם כבר עדיף קושי מוכר אולי...
 
מניסיון

לכל מקום יש את החסרונות שלו.. החיים בגולה קשים מבחינת געגועים..
אבל הבעיה היא שהחיים בארץ זה מאבק קיומי זה יותר הישרדות מאשר מחייה. אנחנו נאבקים ביטחונית.. כלכלית.. חברתית..אנשים פשוט עייפים להאבק כל כך הרבה.. את הולכת בחול ומתחרפנת כמה הכל זול שם.. מזה שלא בודקים לך את התיק בכניסה לקניון.. שבבוקר את לא פותחת את היום שלך עם זה שהיה צבע אדום (שווא כן?)
את הולכת בקניון ורואה דברים שמיוצרים בישראל יותר זולים בארה"ב. אז ההחלטה שלהם מובנת לי בתור אחת שגרה שם..
אבל קשה לשכוח את הקושי. מי שדיבר איתי כשהייתי בארה"ב יודע שהגעגועים זה משהו שקשה.. המנטליות שונה וגם זה קשה.. אבל וזה אבל גדול.. לא היה לי לא לחץ בכתפיים ולא לחצים בחזה שחוזרים לי כל פעם שאני חוזרת לארץ..
לפני שבוע הייתי עם חברה שגם גרה תקופה בארה"ב וגם לה היו לחצים בחזה.. לא יודעת אם זה באמת קשור אבל המדינה הזאת לוקחת הרבה מאיתנו. נפשית פיזית וכלכלית
 
"כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ - כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּו"

(משלי כו11:)
גם עד עליית הנאצים לשלטון,
הרגישו היהודים טוב בגרמניה
ותפסו את עצמם כחלק מהעם הגרמני
("היה יהודי בביתך וגרמני בצאתך"),
חלק שתרומתו תרומה משמעותית לחיי התרבות והכלכלה.
ואחרי הבעיטה שספגנו מהם (בעיה בלשון המעטה),
לחזור ככלבים השבים על קיאם, ככסילים השונים באיוולתם...
הרי מה שספגנו מהספרדים לפני קצת יותר מ-500 שנה היה כאין וכאפס לעומת מה שספגנו מהגרמנים - והחרמנו אותם ויהודים לא חזרו לשם כל תקופת החרם, במשך 500 שנה!
וכל כך עצוב ומתסכל לדעת שיש ישראלים שלא יודעים להעריך מה המשמעות של חיים במדינה שלנו אחרי כל מה שעברנו בכל ארצות הגלות ועדיין ממשיכים לעבור התבזות אחרי התבזות.
אומנם פחות בגרמניה, בארה"ב, בקנדה ובאוסטרליה -

אך אני לעולם לא ארצה לגור בשום מקום שאינני ריבון בו, כשיש לי ארץ שבא אני הריבון ואני מרגיש חופשי להפגין, להטיח דברים בממשלתי אם מעשיה לא מוצאים חן בעיניי, לא לפחד משוטרים שמעצבנים אותי, להרגיש מעורב בכל דבר שקורה במדינה.
והכי הכי חשוב: להזדהות עם עמי
שהוא חלק ממני, ואני חלק ממנו.
כנאמר בסיום חלק ראשון בברכת החודש שהיא אחת מהברכות הכי עתיקות הידועות לנו:
"חברים כל ישראל ונאמר אמן"!
פרי מגדים
 
המשפט הוא היה יהודי בביתך ואדם בצאתך

היהודים האילו פיתחו שנאה ליהדות וראו ביהודי פחות מאדם
 
המשפט נכון, אך המסקנה שלך ממנו לא מדוייקת.

את המשפט הזה טבע משה מנדלסון, פילוסוף יהודי שחי בגרמניה, שביקש להוכיח
כי אדם יכול להישאר יהודי נאמן ברשותו הפרטית ויחד עם זאת לתרום לתרבות הכללית. (והוא אכן נשאר שומר מצוות כל ימיו)
היה מנהיגה הרוחני של תנועת ההשכלה שדגלה בכך שהיהודי יצרף לידיעתו בתורה, שליטה בלשונות העמים, בקיעות בהשכלה כללית והתעניינות בהווי העולם הלא יהודי.
אין קשר בין המשפט הזה ובין מה שהוא מסמל לבין
שנאת היהודים את עצמם
&nbsp
&nbsp
 
נו באמת, קוסמת חכמה, מה את עצלה להקיש בגוגל

את המשפט ולמצוא לו הסברים...?
&nbsp
 
קודם גלשתי מהסמארט לחפש בגוגל בסמארט זה מבצע לא פשוט

עכשיו אני על המחשב אז נפתרו בעיותי אני לא מבינה איך לאנשים נוח לגלוש מהסמארטפון
 
או קיי, למרות שאת, עם האינטליגנציה שלך, יכולה

להבין את הפסוק הזה מעצמך.
כללית:
דימוי מבזה למי שחוזר למקום שבו נחשף בכשלונו.
ניתוח הפסוק:
כמו כלב, האוכל מאכלים מזיקים, ומקיא אותם, ואז שב, חוזר ונובר בקיא שלו, דולה משם את המאכלים המזיקים ואוכל אותם שוב - כך הוא הכסיל, העושה איוולת (שטות) פעם אחת, וניזוק, ואז עושה פעם שניה את אותה שטות
 

חני2222

New member
לא אהבתי את ההשוואה עם הכלב

הכלבה שלי היא חכמה מאוד בדוק מניסיון .
ואותם משפטים בכלל לא מתאימים ..
וצריך להתחיל קצת להתיחס בכבוד לבעלי חיים .
 

חני2222

New member
אהבתי

ככל שבן אנוש מרבה לעמוד על טבע האדם, בה במידה גוברת הערצתו את הכלב.
- גוליאן גוסנל
 

חני2222

New member
זה לא שינאה אלו העובדות

אלו העובדות שהאדם חווה לגבי אותם האנשים שהוא עצמו הכיר .
 

backbencher

New member
נא לא להלך אימים על ישראלי הסבור כי טוב יהיה לו

יותר בארץ אחרת. המצב בארץ - די חסר תקווה עבור צעירים, וגם עבור לא-כל-כך-צעירים, מבחינות רבות...
 
למעלה