luckdragon
New member
שמעתי גונג
ואז השקט.. הדממה.. ואז שוב גונג...הגונג שלהם לעזאזל! כאילו השמיים רועדים! נפתחים! נפערו השמיים וכל צבאם. ואני רועד מצטנף,בפינה האפלולית של חשכת החדר. שומע את קולותיהם,אני יודע שזה הסוף.. כולי בוער מחום,כולי בוער מחולי.. מביט אל החלון,רואה גן של ירק, וילדה מסיפור אחר,מחיייכת לאדמה,ושותלת זרעים. נדמה לי שכמעט ראתה אותי. אולי חייכה אלי.. נורא קר לי,נורא הכל.. כבר אין דמעות לבכות. אני מנסה באמת לחייך,לחייך מול החיים הניבטים מהחלון. מול התפרחת,מול השמש. אבל אין,אין כלום.. אין,אין כלום.. והחלון אטום,סגור..וכבר לא שומעים. צרחתי .. וכבר גרוני מדמם מרוב צרחות..התעייפתי.. הדממה,אולי סוף סוף אהיה משהו אחר, ואלוהים לא יתן לי להוולד לתוך קלחת האימה הזאת.. ממתין,כותב מה שאפשר כדי שיזכרו.יזכרו הכל. ולא ישכחו אותי.כותב מה שאפשר,מה שיוצא מהלב. שיידעו שנולדתי עם לב. כי אם אני אהיה שם,אז לא אוכל לכתוב יותר, רק לחייך לאנשים בחלומות.
ואז השקט.. הדממה.. ואז שוב גונג...הגונג שלהם לעזאזל! כאילו השמיים רועדים! נפתחים! נפערו השמיים וכל צבאם. ואני רועד מצטנף,בפינה האפלולית של חשכת החדר. שומע את קולותיהם,אני יודע שזה הסוף.. כולי בוער מחום,כולי בוער מחולי.. מביט אל החלון,רואה גן של ירק, וילדה מסיפור אחר,מחיייכת לאדמה,ושותלת זרעים. נדמה לי שכמעט ראתה אותי. אולי חייכה אלי.. נורא קר לי,נורא הכל.. כבר אין דמעות לבכות. אני מנסה באמת לחייך,לחייך מול החיים הניבטים מהחלון. מול התפרחת,מול השמש. אבל אין,אין כלום.. אין,אין כלום.. והחלון אטום,סגור..וכבר לא שומעים. צרחתי .. וכבר גרוני מדמם מרוב צרחות..התעייפתי.. הדממה,אולי סוף סוף אהיה משהו אחר, ואלוהים לא יתן לי להוולד לתוך קלחת האימה הזאת.. ממתין,כותב מה שאפשר כדי שיזכרו.יזכרו הכל. ולא ישכחו אותי.כותב מה שאפשר,מה שיוצא מהלב. שיידעו שנולדתי עם לב. כי אם אני אהיה שם,אז לא אוכל לכתוב יותר, רק לחייך לאנשים בחלומות.