שמעו נא
שמעו נא שמעו נא, כל אנשי העיר העתיקה, כי צי גדול בא ממערב ומפרשיו לבנים. ספינותיהם חזקות ועבות, נבנו בידי אנשי קדם, תרניהם מבריקים ותמירים. קראו בחצוצרות ושמחו בקול מעל צריחי העיר, כי חזר בן המלך הצעיר, איש קרב, חכם ויפה תואר. נשלח בידי אביו המלך לארץ נוכרייה וזרה, כדי ללחום למען ממלכתו. שבע שנים עברו ולא נראו המפרשים באופק. שבע אביבים חלפו בלאט עם הנץ החמה והינף המגל ולא ינצנצו ירכתי הספינות. שבע קיצים חלפו בלאט, חמים וקשים מנשוא ולא יסתלסל עשן מעל שמי מערב. שבע סתווים חלפו בלאט, עם נשור העלים ולא יבשרו הרצים בשורה. שבע חורפים עברו בלאט עם רד הגשם, ולא יקראו החצוצרות מעל חומות העיר. ויכולו שבע שנים קשות, ויראו אנשי העיר עשן מסתלסל מעל גלי המים. וישמעו אנשי העיר תרועת חצוצרות נחושת מעל חוצות העיר. וישמחו בני העיר ויקראו. ויחגגו אנשי העיר ויגשו מנחות, וירוצו הרצים לבשר הבשורה אל המלך. כי בא בן המלך אל אביו. אך אויה, כי בחצות היום, ויראו אנשי העיר אשר בנמל, צל גדול ממערב. כי ישחירו מפרשי הספינה, ותרניה מתחבאים. וירעם הים וירעמו השמיים. קול בכי ואבל נישא מעבר לים אל האב הגלמוד. כי יבואו מלחי הספינות ולא ישמחו. ויבוא האב אל גופת בנו היחיד, עורו כשלג וזקנו מדובלל. ויבכ המלך בקול גדול, כי נפח את נשמתו האחרונה בנו עת שראה את צריחי העיר. חץ פילח את לבו, בשדה הקרב אשר בארץ רחוקה. ויאספוהו אנשיו ויקחוהו מעבר לים אל העיר וצריחיה. ותידום העיר. וידומו חצוצרותיה. ויעלם העשן, ומפרשי הספינה שחורים כמוות. וישא המלך את בנו יחידו אל מעבר לעיר אל הארמון ויבכ. ותצא זעקה גדולה מהעיר, ויקונן כל העם על מותו של הצעיר, איש קרב, חכם ויפה תואר. ותיבול החיטה ויבשו הנהרות ויסער הים.
שמעו נא שמעו נא, כל אנשי העיר העתיקה, כי צי גדול בא ממערב ומפרשיו לבנים. ספינותיהם חזקות ועבות, נבנו בידי אנשי קדם, תרניהם מבריקים ותמירים. קראו בחצוצרות ושמחו בקול מעל צריחי העיר, כי חזר בן המלך הצעיר, איש קרב, חכם ויפה תואר. נשלח בידי אביו המלך לארץ נוכרייה וזרה, כדי ללחום למען ממלכתו. שבע שנים עברו ולא נראו המפרשים באופק. שבע אביבים חלפו בלאט עם הנץ החמה והינף המגל ולא ינצנצו ירכתי הספינות. שבע קיצים חלפו בלאט, חמים וקשים מנשוא ולא יסתלסל עשן מעל שמי מערב. שבע סתווים חלפו בלאט, עם נשור העלים ולא יבשרו הרצים בשורה. שבע חורפים עברו בלאט עם רד הגשם, ולא יקראו החצוצרות מעל חומות העיר. ויכולו שבע שנים קשות, ויראו אנשי העיר עשן מסתלסל מעל גלי המים. וישמעו אנשי העיר תרועת חצוצרות נחושת מעל חוצות העיר. וישמחו בני העיר ויקראו. ויחגגו אנשי העיר ויגשו מנחות, וירוצו הרצים לבשר הבשורה אל המלך. כי בא בן המלך אל אביו. אך אויה, כי בחצות היום, ויראו אנשי העיר אשר בנמל, צל גדול ממערב. כי ישחירו מפרשי הספינה, ותרניה מתחבאים. וירעם הים וירעמו השמיים. קול בכי ואבל נישא מעבר לים אל האב הגלמוד. כי יבואו מלחי הספינות ולא ישמחו. ויבוא האב אל גופת בנו היחיד, עורו כשלג וזקנו מדובלל. ויבכ המלך בקול גדול, כי נפח את נשמתו האחרונה בנו עת שראה את צריחי העיר. חץ פילח את לבו, בשדה הקרב אשר בארץ רחוקה. ויאספוהו אנשיו ויקחוהו מעבר לים אל העיר וצריחיה. ותידום העיר. וידומו חצוצרותיה. ויעלם העשן, ומפרשי הספינה שחורים כמוות. וישא המלך את בנו יחידו אל מעבר לעיר אל הארמון ויבכ. ותצא זעקה גדולה מהעיר, ויקונן כל העם על מותו של הצעיר, איש קרב, חכם ויפה תואר. ותיבול החיטה ויבשו הנהרות ויסער הים.