intelligence IQ150
New member
" שמעו-זאת בית-יעקוב,"
א שמעו-זאת בית-יעקוב, הנקראים בשם ישראל, וממי יהודה, יצאו; הנשבעים בשם יהוה, ובאלוהי ישראל יזכירו--לא באמת, ולא בצדקה. ב כי-מעיר הקודש נקראו, ועל-אלוהי ישראל נסמכו: יהוה צבאות, שמו. {ס} ג הראשונות מאז הגדתי, ומפי יצאו ואשמיעם; פתאום עשיתי, ותבואנה. ד מדעתי, כי קשה אתה; וגיד ברזל עורפך, ומצחך נחושה. ה ואגיד לך מאז, בטרם תבוא השמעתיך--פן-תאמר עוצבי עשם, ופסלי ונסכי ציוום. ו שמעת חזה כולה, ואתם הלוא תגידו: השמעתיך חדשות מעתה, ונצורות ולא ידעתם. ז עתה נבראו ולא מאז, ולפני-יום ולא שמעתם--פן-תאמר, הנה ידעתין. ח גם לא-שמעת, גם לא ידעת--גם, מאז לא-פיתחה אוזנך: כי ידעתי בגוד תבגוד, ופושע מבטן קורא לך. ט למען שמי אאריך אפי, ותהילתי אחטום-לך--לבלתי, הכריתך. י הנה צרפתיך, ולא בכסף; בחרתיך, בכור עוני. יא למעני למעני אעשה, כי איך ייחל; וכבודי, לאחר לא-אתן. {פ} יב שמע אליי יעקוב, וישראל מקוראי: אני-הוא אני ראשון, אף אני אחרון. יג אף-ידי יסדה ארץ, וימיני טיפחה שמיים; קורא אני אליהם, יעמדו יחדיו. יד היקבצו כולכם ושמעו, מי בהם הגיד את-אלה; יהוה אהבו--יעשה חפצו בבבל, וזרועו כשדים. טו אני אני דיברתי, אף-קראתיו; הביאותיו, והצליח דרכו. טז קרבו אליי שמעו-זאת, לא מראש בסתר דיברתי--מעת היותה, שם אני; ועתה, אדוניי יהוה שלחני--ורוחו. {פ} יז כה-אמר יהוה גואלך, קדוש ישראל: אני יהוה אלוהיך מלמדך להועיל, מדריכך בדרך תלך. יח לו הקשבת, למצוותיי; ויהי כנהר שלומך, וצדקתך כגלי הים. יט ויהי כחול זרעך, וצאצאי מעיך כמעותיו; לא-ייכרת ולא-יישמד שמו, מלפניי. {ס} כ צאו מבבל, ברחו מכשדים, בקול רינה הגידו השמיעו זאת, הוציאוה עד-קצה הארץ; אמרו, גאל יהוה עבדו יעקוב. כא ולא צמאו, בחורבות הוליכם--מים מצור, הזיל למו; ויבקע-צור--ויזובו, מים. כב אין שלום, אמר יהוה לרשעים. {פ} א שמעו איים אליי, והקשיבו לאומים מרחוק; יהוה מבטן קראני, ממעי אימי הזכיר שמי. ב וישם פי כחרב חדה, בצל ידו החביאני; וישימני לחץ ברור, באשפתו הסתירני. ג ויאמר לי, עבדי-אתה--ישראל, אשר-בך אתפאר. ד ואני אמרתי לריק יגעתי, לתוהו והבל כוחי כיליתי; אכן משפטי את-יהוה, ופעולתי את-אלוהיי. {ס} ה ועתה אמר יהוה, יוצרי מבטן לעבד לו, לשובב יעקוב אליו, וישראל לו ייאסף; ואיכבד בעיני יהוה, ואלוהיי היה עוזי. ו ויאמר, נקל מהיותך לי עבד, להקים את-שבטי יעקוב, ונצורי ישראל להשיב; ונתתיך לאור גויים, להיות ישועתי עד-קצה הארץ. {ס} ז כה אמר-יהוה גואל ישראל קדושו, לבזה-נפש למתעב גוי לעבד מושלים, מלכים יראו וקמו, שרים וישתחוו--למען יהוה אשר נאמן, קדוש ישראל ויבחרך. {ס} ח כה אמר יהוה, בעת רצון עניתיך, וביום ישועה, עזרתיך; ואצורך, ואתנך לברית עם, להקים ארץ, להנחיל נחלות שוממות. ט לאמור לאסורים צאו, לאשר בחושך היגלו; על-דרכים ירעו, ובכל-שפיים מרעיתם. י לא ירעבו ולא יצמאו, ולא-יכם שרב ושמש: כי-מרחמם ינהגם, ועל-מבועי מים ינהלם. יא ושמתי כל-הריי, לדרך; ומסילותיי, ירומון. יב הנה-אלה, מרחוק יבואו; והנה-אלה מצפון ומים, ואלה מארץ סינים. יג רונו שמיים וגילי ארץ, ופצחו הרים רינה: כי-ניחם יהוה עמו, וענייו ירחם. {ס} יד ותאמר ציון, עזבני יהוה; ואדוניי, שכחני. טו התשכח אישה עולה, מרחם בן-בטנה; גם-אלה תשכחנה, ואנוכי לא אשכחך. טז הן על-כפיים, חקותיך; חומותייך נגדי, תמיד. יז מיהרו, בנייך; מהרסייך ומחריבייך, ממך ייצאו. יח שאי-סביב עינייך וראי, כולם נקבצו באו-לך; חי-אני נאום-יהוה, כי כולם כעדי תלבשי, ותקשרים, ככלה. יט כי חורבותייך ושוממותייך, וארץ הריסותך: כי עתה תצרי מיושב, ורחקו מבלעייך. כ עוד יאמרו באוזנייך, בני שיכולייך: צר-לי המקום, גשה-לי ואשבה. כא ואמרת בלבבך, מי ילד-לי את-אלה, ואני שכולה, וגלמודה; גולה וסורה, ואלה מי גידל--הן אני נשארתי לבדי, אלה איפה הם. {פ} כב כה-אמר אדוניי יהוה, הנה אשא אל-גויים ידי, ואל-עמים, ארים ניסי; והביאו בנייך בחוצן, ובנותייך על-כתף תינשאנה. כג והיו מלכים אומנייך, ושרותיהם מיניקותייך--אפיים ארץ ישתחוו לך, ועפר רגלייך ילחכו; וידעת כי-אני יהוה, אשר לא-יבושו קוויי. {ס} כד היוקח מגיבור, מלקוח; ואם-שבי צדיק, יימלט. {ס} כה כי-כה אמר יהוה, גם-שבי גיבור יוקח, ומלקוח עריץ, יימלט; ואת-יריבך אנוכי אריב, ואת-בנייך אנוכי אושיע. כו והאכלתי את-מונייך את-בשרם, וכעסיס דמם ישכרון; וידעו כל-בשר, כי אני יהוה מושיעך, וגואלך, אביר יעקוב. {ס}" לכל מי שמתעניין כל זה לקוח מספר ישעיהו
א שמעו-זאת בית-יעקוב, הנקראים בשם ישראל, וממי יהודה, יצאו; הנשבעים בשם יהוה, ובאלוהי ישראל יזכירו--לא באמת, ולא בצדקה. ב כי-מעיר הקודש נקראו, ועל-אלוהי ישראל נסמכו: יהוה צבאות, שמו. {ס} ג הראשונות מאז הגדתי, ומפי יצאו ואשמיעם; פתאום עשיתי, ותבואנה. ד מדעתי, כי קשה אתה; וגיד ברזל עורפך, ומצחך נחושה. ה ואגיד לך מאז, בטרם תבוא השמעתיך--פן-תאמר עוצבי עשם, ופסלי ונסכי ציוום. ו שמעת חזה כולה, ואתם הלוא תגידו: השמעתיך חדשות מעתה, ונצורות ולא ידעתם. ז עתה נבראו ולא מאז, ולפני-יום ולא שמעתם--פן-תאמר, הנה ידעתין. ח גם לא-שמעת, גם לא ידעת--גם, מאז לא-פיתחה אוזנך: כי ידעתי בגוד תבגוד, ופושע מבטן קורא לך. ט למען שמי אאריך אפי, ותהילתי אחטום-לך--לבלתי, הכריתך. י הנה צרפתיך, ולא בכסף; בחרתיך, בכור עוני. יא למעני למעני אעשה, כי איך ייחל; וכבודי, לאחר לא-אתן. {פ} יב שמע אליי יעקוב, וישראל מקוראי: אני-הוא אני ראשון, אף אני אחרון. יג אף-ידי יסדה ארץ, וימיני טיפחה שמיים; קורא אני אליהם, יעמדו יחדיו. יד היקבצו כולכם ושמעו, מי בהם הגיד את-אלה; יהוה אהבו--יעשה חפצו בבבל, וזרועו כשדים. טו אני אני דיברתי, אף-קראתיו; הביאותיו, והצליח דרכו. טז קרבו אליי שמעו-זאת, לא מראש בסתר דיברתי--מעת היותה, שם אני; ועתה, אדוניי יהוה שלחני--ורוחו. {פ} יז כה-אמר יהוה גואלך, קדוש ישראל: אני יהוה אלוהיך מלמדך להועיל, מדריכך בדרך תלך. יח לו הקשבת, למצוותיי; ויהי כנהר שלומך, וצדקתך כגלי הים. יט ויהי כחול זרעך, וצאצאי מעיך כמעותיו; לא-ייכרת ולא-יישמד שמו, מלפניי. {ס} כ צאו מבבל, ברחו מכשדים, בקול רינה הגידו השמיעו זאת, הוציאוה עד-קצה הארץ; אמרו, גאל יהוה עבדו יעקוב. כא ולא צמאו, בחורבות הוליכם--מים מצור, הזיל למו; ויבקע-צור--ויזובו, מים. כב אין שלום, אמר יהוה לרשעים. {פ} א שמעו איים אליי, והקשיבו לאומים מרחוק; יהוה מבטן קראני, ממעי אימי הזכיר שמי. ב וישם פי כחרב חדה, בצל ידו החביאני; וישימני לחץ ברור, באשפתו הסתירני. ג ויאמר לי, עבדי-אתה--ישראל, אשר-בך אתפאר. ד ואני אמרתי לריק יגעתי, לתוהו והבל כוחי כיליתי; אכן משפטי את-יהוה, ופעולתי את-אלוהיי. {ס} ה ועתה אמר יהוה, יוצרי מבטן לעבד לו, לשובב יעקוב אליו, וישראל לו ייאסף; ואיכבד בעיני יהוה, ואלוהיי היה עוזי. ו ויאמר, נקל מהיותך לי עבד, להקים את-שבטי יעקוב, ונצורי ישראל להשיב; ונתתיך לאור גויים, להיות ישועתי עד-קצה הארץ. {ס} ז כה אמר-יהוה גואל ישראל קדושו, לבזה-נפש למתעב גוי לעבד מושלים, מלכים יראו וקמו, שרים וישתחוו--למען יהוה אשר נאמן, קדוש ישראל ויבחרך. {ס} ח כה אמר יהוה, בעת רצון עניתיך, וביום ישועה, עזרתיך; ואצורך, ואתנך לברית עם, להקים ארץ, להנחיל נחלות שוממות. ט לאמור לאסורים צאו, לאשר בחושך היגלו; על-דרכים ירעו, ובכל-שפיים מרעיתם. י לא ירעבו ולא יצמאו, ולא-יכם שרב ושמש: כי-מרחמם ינהגם, ועל-מבועי מים ינהלם. יא ושמתי כל-הריי, לדרך; ומסילותיי, ירומון. יב הנה-אלה, מרחוק יבואו; והנה-אלה מצפון ומים, ואלה מארץ סינים. יג רונו שמיים וגילי ארץ, ופצחו הרים רינה: כי-ניחם יהוה עמו, וענייו ירחם. {ס} יד ותאמר ציון, עזבני יהוה; ואדוניי, שכחני. טו התשכח אישה עולה, מרחם בן-בטנה; גם-אלה תשכחנה, ואנוכי לא אשכחך. טז הן על-כפיים, חקותיך; חומותייך נגדי, תמיד. יז מיהרו, בנייך; מהרסייך ומחריבייך, ממך ייצאו. יח שאי-סביב עינייך וראי, כולם נקבצו באו-לך; חי-אני נאום-יהוה, כי כולם כעדי תלבשי, ותקשרים, ככלה. יט כי חורבותייך ושוממותייך, וארץ הריסותך: כי עתה תצרי מיושב, ורחקו מבלעייך. כ עוד יאמרו באוזנייך, בני שיכולייך: צר-לי המקום, גשה-לי ואשבה. כא ואמרת בלבבך, מי ילד-לי את-אלה, ואני שכולה, וגלמודה; גולה וסורה, ואלה מי גידל--הן אני נשארתי לבדי, אלה איפה הם. {פ} כב כה-אמר אדוניי יהוה, הנה אשא אל-גויים ידי, ואל-עמים, ארים ניסי; והביאו בנייך בחוצן, ובנותייך על-כתף תינשאנה. כג והיו מלכים אומנייך, ושרותיהם מיניקותייך--אפיים ארץ ישתחוו לך, ועפר רגלייך ילחכו; וידעת כי-אני יהוה, אשר לא-יבושו קוויי. {ס} כד היוקח מגיבור, מלקוח; ואם-שבי צדיק, יימלט. {ס} כה כי-כה אמר יהוה, גם-שבי גיבור יוקח, ומלקוח עריץ, יימלט; ואת-יריבך אנוכי אריב, ואת-בנייך אנוכי אושיע. כו והאכלתי את-מונייך את-בשרם, וכעסיס דמם ישכרון; וידעו כל-בשר, כי אני יהוה מושיעך, וגואלך, אביר יעקוב. {ס}" לכל מי שמתעניין כל זה לקוח מספר ישעיהו
