שמנה רגישה?

lorettalynn

New member
שמנה רגישה?

רבות מאיתנו, עם לא כולן, כבר עברו תחת עיניהם הבוחנות של חסרי הטאקט ו"ציידי השמנים" למיניהם. באופן אישי, כאשר יוצא לי לחוות "תאקל" שכזה, אני מתפרקת. זה יכול להתחיל מרמיזה או אפילו אמירה מסויימת שאני בעצמי (!) הוצאתי מהקשרה כמו "וואו (לאמא שלי), הילדים גדלו...(סקירה קצרה), ועוד איך גדלו..." או בשיחה על דימוי גוף "ואת? מרגישה בנוח עם הגוף שלך?כל הכבוד..." (ממש מגיעה לי מדליה) ועד הערות דוחות, נמוכות ושטניות. באופן אישי, לוקח לי המון המון זמן להתגבר על זה, במיוחד אם אני בעיצומה של דיאטה ומרגישה שיפור-ופתאום בא התורן ומזכיר לי את מקומי בעולם. המון המון זמן זה שבועות של דכאון וחודשים של לא לשכוח ולשנוא. השאלה שמסקרנת אותי היא, איך אחרות מתמודדות עם זה? האם יש פרק זמן של "אבל", או מה שזה לא יהיה שהוא סביר-וכשחורגים ממנו זה נחשב למוגזם? האם אפשר להתחסן, או שלעד נהיה פגיעות לכל מי שמתקרב?
 

חחוש

New member
הומור

אני מודה גם אני היייתי שם.. לא יועדת אם התפרקתי אבל בדרכי שלי ... אומרים שאנשים שמנים מפתחים עור של פיל. כי הם חייבים! כמה זה נכון.. לא יועדת אולי בכלל לא אם נתייחס לאיך שאת מרגישה אמרה לי פעם מרצה שלי שרצפטים זה לא מענה טוב אבל.. אני אומר מה לי עוזר במקרה כזה. לאחרונה השתתפתי בפרויקט. הממ אני אנסח מחדש ניהלתי פרויקט. אבל. לצערי הוא היה ממקום באכסניה שבה חדר האוכל ממוקם לו במורד בגבעה אני בחורה עבתת בשר וכבדת הלכיה . מה לעשות מתעבת שונאת להזיז את עצמי יותר מידי . קשה!! מאחר וכך , ממש חשבתי פעמים על כל הלכיה למשקרד או לחדר האוכל. כי בסוף הירידה ידעתי שתחכה לי עליה ובעודי מדדה במעלי המדרגות בקושי נושמת ומחכה לישואה שתגיע במראה של המדרגה האחרונה. הרזים הקלילים עברו אותי בלי מאמץ בכלל... למה אני מספרת את כל זה, אם הייתי בוכה על כך ומצרה על כל שאנשים אמרו לי נו יא פאדלה רדי לאכול או. תורידי את המשרד שלך למטה או. בואי נעזור לך או.. מיני אמרות כאלה ואחרות לא הייתי שורדת את הפרויקט הזה.. אז התלוננתי ונשפתי והתלוננתי עוד קצת ועשיתי מזה הצגה גדולה. פעם ציפי שביט אמרה ואני לא זוכרת את הנוסח המדויק.. אבל אם נצחק על עצמינו אנשים סביב יפסיקו . זה בדיוקמה שאני עושה. אז נעים מאוד אני חחוש השייכת לעדר פרות אדור. אנחנו לוחחות עשב וסטייקים ופיתות ומה לא. ואנחנו פרודוקטיביות ויפות ונפלאות ואנחנו נשים ואנחנו גברים ואנחנו כולנו בעלי יכולות מדהימות ממש כמ כל שאר העולם. צר או שפר מזלינו ואנחנו גם שמנים.. מה לעשות.. ואם לא היינו פה אז לא היה על מי להסתכל ולא היה על מי לרדת.. מצויין אנחנו מביאים אור לעיני אחרים. ואם זה על חשבוננו אני אומרת אז מה?? תמיד יש יללד שיש לו אזנים גדולות או איש מבוגר שיש צלו ריח רע.. איש לא מושלם! אם נפתח הומור עצמי נוכל להתמודד עם הכל יותר טוב. אזלוקח לנו יותר זמן ואנחנו מתנהלים בכבדות ואנחנו אולי פרות. אבל אנחנו נהנים מיפיו של העולם כי לוקח לנו יותר זמן לחצות אותו. ואנחנו נחמדים יותר לאנשים כי אנחנו סולבים מאכזריותם של אנשים ואנחנו מפתחים עור של פיל , כי אנחנו מזדהים איתו!!! הומרו לדעתי היא התשובה. ואם את מרגישה את הצורך להתפרק תבכי תבעטי .. ותצאי לעולם עם חיוך מנצח.. (גם אם הוא לא מאמין בזה באמת) האמת תבוא מאוחר יותר יצא לי קצת ארוך.. מקווה שלא העקתי .. בהצלחה.
 

lorettalynn

New member
מילים כדורבנות

תודה (אחלה רעיון לחשוב עליו, צריך לבדוק אם הוא ישים).
 

solee

New member
שמנים ופילים ../images/Emo13.gif

"אומרים שאנשים שמנים מפתחים עור של פיל." לפי דעתי זה לא נכון. אני חושבת שזה קשור באופי האדם. יש אנשים רגישים יותר (כמוני) ויש רגישים פחות. זהו . חיבוק ענק !!!
איז.
 
לפי דעתי את לאט לאט תדעי להתחסן

תאמיני לי, ככה גם אני הייתי. ולא רק שתתחסני אלא גם תדעי לענות להם בהצלחה
 
לורתה יקרה

הנושא שלך מאוד משתנה מאדם לאדם. לא קל לקבל הערות הורסות ועוד מאנשים שלא מכירים אותנו (כמו חסרי הטאקט), אבל עם השנים לומדים להבין שאותם אנשים שמעירים בצורה לא יפה ולא נעימה הם אנשים רדודים שאלוהים בירך אותם בפה אבל לא בשכל ולכן הם צריכים לשבת במח שלנו בקטגוריית- חסרי המשמעות. לי אין בעיה שיעירו לי וגם אין לי בעיה עם אותם אנשים רדודים. אני ממשיכה הלאה. תמיד יבוא "כוכב" חדש שירצה לשאת את דבריו. אני שומעת, לפעמים עונה לו (אם זה באמת מוגזם) ולפעמים מחייכת אליו וממשיכה הלאה. אנשים אלו הם אנשים שלא צריכים שיתוף פעולה, החכמה שלך תתבטא בזה שתחייכי חיוך רחב, תעשי פרצוף של סנובית, תרימי את האף ותמשיכי הלאה. הוא כבר יבין שהוא יצא טיפש ולא ימשיך. ואם כן הוא ממשיך תמשיכי בשלך הוא כבר יתפוצץ מעצבים וילך- יבין שיצא אידיוט עם דיפלומה. לגבי משפחה, לא תמיד קל לנו עם ההערות של המשפחה, אבל צריך לדעת להמשיך איתם הלאה. רוב הדברים שנאמרים מבני משפחתנו באים מתוך הכרת אהבה ודאגה אליך. לא תמיד הם יוצאים בצורה יפה ולכן צריך לדעת להבליג. צריך לקחת את החיים יותר בקלות. זה ידוע שאנשים שמנים הם יותר רגישים, אבל לא צריך להתרגש מכל דבר. בעולם שלנו יש אנשים שונים ויש כאן לא מעט אנשים טיפשים. תהני יותר מהחיים, תאהבי יותר את עצמך- תראי לעולם מה את שווה!!! מאחלת לך המון הצלחה עם האהבה שלך לעצמך!
 
מכירה את התופעה

ואני עדיין לא חושבת שהצלחתי להתגבר על זה בדיחות על שמנים אף פעם לא הצחיקו אותי גם שראיתי סרטים שמציגים שמנים באיזה סוג של הומור כמו "הפרופסור המפוזר" (זה עם אדי מרפי שמתחפש לשמן שמוצא תרופה שהופכת אותו לרזה) ו"הפנטזיה של הל" לא יודעת הדברים האלה אף פעם לא הצחיקו אותי ואפילו העליבו אותי כבנדם גדול מידות. ואני יודעת כמה דברים כאלה מעליבים אז למשל שאני יראה מישהוא או מישהיא כאלה ברחוב אני אשתדל שלא לבהות בהם כי אני יודעת שזה משפיל, ואני לא ארד עליהם מאחורי הגב או כל דבר כזה כי אני יודעת איך זה מרגיש ניראה שכן... אנחנו רגישים יותר לדברים האלה אבל לדעתי זה תלוי יותר בכמה אתה משלים עם הגוף שלך וכמה ביטחון יש לך בתכונה הזאת. לי למשל היתה חברה שהיו לה הרבה מאוד צלקות על הגוף מאקנה ומעקיצות יתושים שהיא גירדה ומכוון שהיא היתה די כהה אז הן בלטו יחסית אבל לא משהוא נורא, ז"א שרק אם הייתי מתקרב וממש בוחן את הזרועות שלה אז היית רואה, אבל הבחורה פשוט לא היתה מסוגלת ללכת עם חולצות קצרות, היא היתה בטוחה שכולם היו מסתכלים עליה וחושבים שהיא מוטציה מעוותת (מהמילים שלה ממש) וזאת בחורה עם גוף יפה ופנים יפות שפשוט התבישה בגוף שלה בצורה כזאת שבקיץ היא אפילו היתה הולכת עם שרוולים שמסתירים את הזרועות ואני מנחשת שאם הייתי אומרת משהוא על כתמים סתם ככה היא היתה קופצת. ולדעתי זה נכון לגבי כל בנדם, מישהוא עם אף גדול, או אוזניים גדולות או כל דבר שיכול לדעתו למשוך צומת לב...
 
למעלה