שמן קוקוס
סוגיית השמן קוקוס התחילה לתפוס תאוצה לאחרונה, אני רואה את זה גם בכנסים מקצועיים, גם בהמלצות נטורופתים ואנשי תזונה טבעית מהתחום. מי שלא משתף פעולה עם ההמלצות הללו זה בד"כ תזונאים קלינים (בשפה העממית, דיאטנים
). תחילה אומר, שכל מה שמתחיל לתפוס כותרות יכול להיות תוצר של 2 פעולות שקרו, האחד, שנעשו הרבה מחקרים, ארוכי טווח שבחנו מס' השפעות רפואיות ורק עכשיו רואים את התוצאות המחקר, והשני, שמישהו החליט שחסר משהו בחנות טבע וכדאי לו לייבא את זה כדי לעשות כסף , ואפילו יהיה נחמד למצוא על זה מחקר אחד או שניים ויאללה להפיץ את הבשורה לכל העוסקים בתחום (מובילי דעה). כך אני ניגשת לאינפורמציה חדשה שמגיעה לידי. החדשות המרעישות הן, ששמן קוקוס מועיל ככל הנראה למערכת החיסון, למלחמה בוירוסים וטפילים שונים למלחמה במחלות שונות, ספק אנרגיה מצויין ועוד.., והעובדה כי הוא שומן רווי לא מהווה אינדיקציה לסיכון למחלות לב וכלי דם כיוון שמדובר בחומצת שומן בינונית ולא ארוכה (ארוכה ומסועפת יש במוצרים מן החי) ולכן לא תשפיע על הרכב השומנים כי הגוף ישתמש בה באופן זמין ומהיר והיא לא תשקע. כל החזיתות הן התומכות בהוספת שמן קוקוס והן השוללות אותו, מסכימות על דבר אחד, שאסור לחממו, או להקשותו מה שנקרא - הידרוגנציה, זהו הופך את השומן לטראנס (שינוי המבנה הכימי שלו). העצה שלי (שלא מהווה המלצה רפואית) היא, שמן קוקוס מעשיר מאוד את התבשילים והמנות האחרות, בזה אין ספק, אבל שמן זית היה ונשאר השמן הכי איכותי שרק מוכיח את עצמו. ההמלצה שלי, באם אוכלים שמן קוקוס, לא להפריז, אלא, את הכמות שממש חייבים כדי לפתור דבר כזה או אחר, או בשדרוג מתכון. למי כן, למי לא, כמה למה ואיך, זה כבר נקודתי לאדם ששאול. האם מי שרק יצא מניתוח מעקפים אחרי התקף לב, או ספורטאי רציני עם פרופיל שומנים מעורר קנאה. האם לאדם שלא נחשף בכלל לשומנים רוויום (כמוני נגיד...
) או אדם שעיקר תזונתו בשר וחלב.. שירי
נראה כאילו רבים לקחו את שיטת הרמבם בתחילתה ושיפצו ושיכללו אותה לימינו,כמו שלטון,יצחק בן אורי,יוסף רזון ואחרים) 