עוד יבואו ימים
New member
שמלה כחולה והיא עולה .... על.... סיגל
שלום חברים,
לאחר שנתיים וכחצי (כמעט) בפורום הזה, שילדתי לאחר לידה ארוכה ולא פשוטה, שנולד מהחוויות של חיי, שלמעשה היה אחת הדרכים שלי להתמודד עם השינוי שנפל על חיי, והדרך שלי לנסות לתת מניסיוני למי שעוברים דברים דומים או לא דומים אבל מרגישים דומה..
לאחר שנתיים וחמישה חודשים וחצי אני פורשת מהניהול.
שיתפתי אתכם קצת בתקופות האחרונות בכמה וכמה דברים שעברו עליי בחיי האישיים, ומאחר שהפורום הזה חשוב לי מאוד, והאנשים שפגשתי כאן חשובים לי לא פחות, החלטתי שהדבר הנכון ביותר יהיה לעזוב את ניהול הפורום בימים האלה, ו.. לתת לו "ללכת לבד".
וכמו כל ילד שמתחיל ללכת לבד, צריך לפעמים לעזוב לו את היד, ולתת אותו גם לאחריותם של אחרים, לגננת, לבייביסיטר, ולפעמים.. כן, לאחות הקטנה (או הגדולה) שתשמור עליו.
אז.. אני מעבירה את השרביט לסיגלי יקירת הפורום, שהיה לי ברור שהיא האדם המתאים לזה, ואני סומכת עליה לגמרי שהיא תדע להחזיק את היד. ולעזור לו ללכת הלאה.
אני אהיה כאן כחולה עוד יום או יומיים, עד החלטת הנהלת הפורומים, אבל מהיום סיגל לובשת שמלה כחולה במלוא הדרה.
אני מודה לכולכם על ששיתפתם אותי במה שעובר עליכם, ועל שנתתם לי תחושה של בית בימים קשים מאוד. ומודה לכם על שנתתם לי את האפשרות לשתף אתכם.
אני בטוחה שסיגל תיקח את הפורום למקום של אהבה ותביא אותו לגבהים ולהצלחות. אני סומכת עליכם שתעזרו לה.
אני מקווה מאוד שאבוא מעת לעת להיות כאן, ולתת מהידע והניסיון שלי (אם הם שווים משהו בכלל), ולעתים גם סתם "לשפוך" את מה שעובר עליי.
אני לא הולכת, רק יוצאת להפסקה...
להתראות!
שלום חברים,
לאחר שנתיים וכחצי (כמעט) בפורום הזה, שילדתי לאחר לידה ארוכה ולא פשוטה, שנולד מהחוויות של חיי, שלמעשה היה אחת הדרכים שלי להתמודד עם השינוי שנפל על חיי, והדרך שלי לנסות לתת מניסיוני למי שעוברים דברים דומים או לא דומים אבל מרגישים דומה..
לאחר שנתיים וחמישה חודשים וחצי אני פורשת מהניהול.
שיתפתי אתכם קצת בתקופות האחרונות בכמה וכמה דברים שעברו עליי בחיי האישיים, ומאחר שהפורום הזה חשוב לי מאוד, והאנשים שפגשתי כאן חשובים לי לא פחות, החלטתי שהדבר הנכון ביותר יהיה לעזוב את ניהול הפורום בימים האלה, ו.. לתת לו "ללכת לבד".
וכמו כל ילד שמתחיל ללכת לבד, צריך לפעמים לעזוב לו את היד, ולתת אותו גם לאחריותם של אחרים, לגננת, לבייביסיטר, ולפעמים.. כן, לאחות הקטנה (או הגדולה) שתשמור עליו.
אז.. אני מעבירה את השרביט לסיגלי יקירת הפורום, שהיה לי ברור שהיא האדם המתאים לזה, ואני סומכת עליה לגמרי שהיא תדע להחזיק את היד. ולעזור לו ללכת הלאה.
אני אהיה כאן כחולה עוד יום או יומיים, עד החלטת הנהלת הפורומים, אבל מהיום סיגל לובשת שמלה כחולה במלוא הדרה.
אני מודה לכולכם על ששיתפתם אותי במה שעובר עליכם, ועל שנתתם לי תחושה של בית בימים קשים מאוד. ומודה לכם על שנתתם לי את האפשרות לשתף אתכם.
אני בטוחה שסיגל תיקח את הפורום למקום של אהבה ותביא אותו לגבהים ולהצלחות. אני סומכת עליכם שתעזרו לה.
אני מקווה מאוד שאבוא מעת לעת להיות כאן, ולתת מהידע והניסיון שלי (אם הם שווים משהו בכלל), ולעתים גם סתם "לשפוך" את מה שעובר עליי.
אני לא הולכת, רק יוצאת להפסקה...
להתראות!
