שמישהו יקרא לקדמן...

noaagr

New member
שמישהו יקרא לקדמן...

יהב מאוד לא אוהב רמזורים אדומים. בכל פעם שיש כזה, הוא פורץ בבכי ונרגע רק שהרמזור מתחלף לירוק והאוטו ממשיך לנסוע. שום דבר אחר לא מרגיע אותו. היום נסענו לסידורים ובמקרה נתקענו בפקקון בגלל רמזור קצר בפנייה שמאלה. יהב כמובן התחיל לצרוח וסירב להירגע... ואז, למרבה הבושה, יצאו האנשים מהמכונית אחרי, דפקו על חלוני והתחילו להעיר הערות - "זה בגלל השמש, תכסי אותו, תזיזי אותו ככה" ועוד שלל עצות... אני שונאת, אבל שונאת שמעירים לי על דברים שלא מבינים בהם, הנהנתי לכולם בהסכמה וברגע שיכולתי נמלטתי מהמקום כשמבטים נוקבים ("איזו מן אמא") רודפים אחרי... כמובן שברגע שנסעתי הוא נרגע ונרדם. ואחרי כל זה, באה הפדיחה השבועית (מזמן לא היתה לי כזו): כשהגעתי למעוז חפצי (נסיעה של כ-25 דקות) גיליתי ששכחתי את התיק עם הארנק בבית ולא יכולתי לסדר ולקנות כלום... נאלצנו לחזור הביתה בבושת פנים, ולצאת לדרך מחדש. שתהיה שבת שלום!
 

ariane

New member
תופעה מוכרת

שמעתי על ילדים שמתחילים לבכות ברגע שהאוטו עוצר. אבל אף פעם לא שמעתי על אנשים שיוצאים מהאוטו שאחרי כדי לתת עצות!! הוא צרח כל כך חזק ששמעו את זה עד האוטו שאחרי??? יש לו עתיד בכוכב נולד!!!... או שיש לך כבריולט. לגבי הפדיחה זה גם קראה לי, הלכתי לקנות מתנת יומהולדת לבעלי עם הקטנה, אני כבר איזה שעה בקניון וחצי שעה בחנות כדי לבחור, סוף סוף מצאתי מה שצריך, מגיעה לקופה ו... אין כרטיס אשראי, נשארו בבית!!! המוכר סירב לעשות את זה ידני עם המספר(שאני מכירה בעל פה) אז חזרה לאוטו, קיפול עגלה, עליה הביתה, חזרה לקניון ולחנות... כמה מבאס לעשות את כל זה פעמיים. רציתי להרביץ לעצמי מרוב איוש. אז שבת שלום גם לך.
 

noaagr

New member
מאחורי עמד רכב גבוה יותר משלי

אז כנראה שראו. או שראו את ניסיונותיי הנואשים להרגיע אותו...
 

בנצ100

New member
אז שימי לב מה קרה לנו השבוע...

אחרי שהגענו למסקנה הברורה שהמשכנתא שלנו היא בריבית גבוהה יותר (5%) התפתינו למישהו שאמר שהוא יעשה עבורנו הכל (תמורת סכום "צנוע") ושזה "ממש לא בעיה". מאז אנחנו מתרוצצים להשיג טפסים כאלו ואחרים מכל מיני ארגונים ארכאיים שלא מוכנים לשלוח ו/או לקבל שום דבר במייל או בפקס. השיא היה ביום חמישי. החצי, שמנהל בימים אלו "קייטנת יוגי", לקח את הבחור למנהל מקרקעי ישראל. לחתום על עוד איזה מסמך. ארז את הילד ונסע לנתניה. חנה, מצא את המשרד, חיכה בתור רק כדי לשמוע שחייבים להגיע יחד. טלפון עצבני לאמא, חזרו הביתה לאסוף אותי מהעבודה, ונסענו שוב פעם. הגענו, חנינו, חיכינו בתור, כדי שהפקידה תגיד בשלווה: "תעודות זהות בבקשה". במקרה שלי הייתה עלי. של החצי לא. רשיון נהיגה לא טוב, ולא שום דבר אחר. למרבה המזל היא הסכימה שאני אחתום והחצי יחזור שוב פעם, בפעם השלישית באותו יום אליהם כדי להביא תעודת זהות. כל זה עם יוגי, שגם הוא מעדיף רכב נוסע, ורמזורים עושים לו רע. ונתניה, לא ממש עיר עם תנועה זורמת... אוף, זה היה מעצבן!!!! אני שונאת בירוקרטיה. אבל מה לעשות שזה שווה 20,000 שקל. אז מתזזים...
 
בנצי, אני לא מאמינה../images/Emo70.gif

ראשית
גדול לך וליוגי. שנית, מכות לך ולחצי. יש למנהל מקרקעי ישראל אתר אינטרנט ובו כתוב מי ומה צריך להביא לכל פרוצדורה שם. מהיום והלאה, לפני כל יצאיה ל"מוסד" שכזה, תבדקו באינטרנט.
והחצי עבריין, לא
נדמה לי שעל פי חוק חייבים להסתובב עם תעודת זהות ואגב, אם טרם הוצאתם נסח טאבו, את זה אפשר, תמורת עמלה, להוציא באינטרנט/ טלפון. שווה כל שקל. ואחרי הנזיפה החינוכית, עוד
לכם. באמת קשה עם הבירוקרטיה בארץ.
 
ברוכה הבאה לישראל

תודי שמאוד מאוד התגעגעת... אין גבול. אני פעם עקפתי רכב (נהג גבר, אלא מה) בכביש מהיר עתיר מסלולים. הוא התחיל ב"מרדף" אחרי, כולל זיגזוגים מסוכנים בכביש וכל זה רק כדי לצעוק אלי מהחלון "איך את מעיזה לעקוף כשיש לך 3 ילדים באוטו"
 

פלגיה

New member
ואני מכירה סיפור דומה

על מישהי שנסעה במהירות המקסימלית המותרת (80 קמ"ש) בכביש שבו אי אפשר לעקוף. כשסוף סוף היה אפשר לעקוף - עקף עותה אחד עצבני, רק כדי לחכות לה בצומת הסמוך ולצעוק עליה "מי נתן לך רישיון בכלל?"
 

תמי ס

New member
קראתי לקדמן...

אבל הוא עסוק, הוא בדרך אלי כי יהלי צורחת כמו משוגעת כשהיא רואה בקבוק בסביבה... כמה שאני שונאת את האנשים שמעירים הערות (ועוד יותר שונאת את אלה שמושיטים גם יד לתקן משהו שלדעתם עשיתי לא בסדר). היינו הערב בארוע, יהלי הייתה בעגלה ולקחה את חיתול הבד ושפשפה איתו את אזור הפה והאף שלה (סטיה אישית שלה פרי פיתוח עצמאי) מייד ניגשה אשה משכה לה את החיתול מהיד ואמרה לנו "אתם לא רואים שהיא נחנקת???" (
) כמובן שיהלי התחילה לבכות כי היא הפריעה לה באמצע הסבבה, לקחתי את החיתול ונתתי ליהלי בחזרה ואמרתי בפרצוף חמוץ "היא אוהבת להיחנק והיא לא אוהבת שמפריעים לה", אוף אנשים מעצבנים. ולגבי פדיחות, כל הזמן זה קורה לי, קניתי השבוע משהו בסופר ורציתי להחליף אותו למחרת, ארזתי את הילדים ונסענו לסופר רק כדי לגלות שהשארנו את המוצר בבית (תלוי על הדלת!!!).
 
למעלה