שמישהו יסביר לי

[שרון123]

שמישהו יסביר לי

שמישהו יסביר לי..... איך לעזזל שורדים את החג הזה? איך אפשר לשמוח עבור הילדים שנשארו לנו? איך שורדים יום שלם בעבודה כשכל מה שאני רוצה זה ליסוע להיות איתה בבית הקברות? איך מפסיקים את הדמעות? אמא של ירדן שכל כך אהבה את החג הזה.....

 

[דנה של רותם]

מי כמוני מבין אותך ../images/Emo201.gif

אתמול היינו במסיבת חנוכה בגן של אלון. כמובן שדי בהתחלה בכיתי נורא...

גם רותם אהב את חנוכה כל-כך. שרוני אין לי מילים טובות ואין לי נחמה להציע. רק מקוה שבין לבין תצליחו להרים את הראש ולשאוף אויר. אין ברירה. וזה קשה נורא נורא, אני יודעת. סיוט, גיהנום.

 

[שרון123]

גם אנחנו היינו אתמול במסיבה

כל היום אתמול בקושי שרדתי, בסוף יצאתי מוקדם, נסעתי אליה והמשכתי הביתה. היום יש לנו עוד שתי מסיבות. שקד נמצא בשני גנים - גן שפתי, שהמסיבה התקיימה בו אתמול. ומשולב גם בגן רגיל, בו ירדן היתה לפני כמה שנים. יש לנו סירטונים מקסימים מקסימים מקסימים של ירדן משתתפת במסיבה בגן הזה, אין לי מושג איך נעמוד בזה

 

[דנה של רותם]

אלוהים אדירים באותו הגן??!!

וואוו כמה קשה, כמה קשה. נשמע לי פשוט בלתי אפשרי. אחד הדברים הכי קשים עבורי זה לחזור לגן של רותם, אני פשוט לא עושה את זה למרות שיש שם בחצר פינה לכבודו אבל אני פשוט לא מסוגלת. נורא. כל-כך לא פייר המכות האלה שנחתו עלינו. כל כך לא פייר

 

[שרון123]

אותו הגן ובחלק מהמקרים גם אותם

השירים ואותם הריקודים

היה סיוט אבל שרדנו את זה, מחר יום חדש עם התמודדויות חדשות, יש למה לצפות

 

[דנה של רותם]

אפרופו יום חדש והתמודדויות חדשות...

היינו היום עם אלון בשניידר באשפוז יום. מאמצע הבוקר ועד שתים בצהרים היינו באשפוז יום שניידר. פגשנו את זכריה, את מי-זהב, את שלומית האחות, את כל המי ומי. אנחנו במעקב איתו במרפאה להפרעות אכילה בגיל הרך ששייכת לאשפוז יום. זו כבר הפעם השניה שלנו שם, ובעוד חודש שוב. את מבינה את עוצמת הסיוט????? אני מגיעה לשם וכל מה שאני רוצה לעשות זה לעלות מהר לטיפול נמרץ, אולי אולי אני אמצא שם את רותם, אולי הכל בעצם טעות, אולי זה בכלל חלום מטורף שאני רק צריכה להתעורר ממנו??? כבדה לי האבן שאני נושאת כל הזמן, כבדה ומכאיבה כל-כך עם כל ביקור כזה בשניידר. ואלון מתרוצץ שם במסדרונות, איפה ש"בילינו" כל כך הרבה שנים עם רותם. אוי שרוני הלוואי והייתי יכולה לעודד, להגיד שהזמן עוזר, אבל הוא לא. זאת האמת. אומנם יש לי פור עליך רק של חצי שנה, ובאמת זה כלום. זה פשוט לא הולך ונעשה קל יותר. אוהבת אותך

 

[שרון123]

אוי דנוש זה כ"כ קשה

לא מסוגלת לדמיין שנצטרך להגיע לשניידר חלילה

חשבנו להכין משהו ולהביא כמזכרת מירדן לב', לאשפוז יום, ואולי למחלקות/מרפאות נוספות(סכרת, לב, ויש עוד רשימה ארוכה שמכירים אותנו). אבל אני פשוט לא מסוגלת. זה כ"כ קשה

לפחות שרדנו את החלק הכי קשה של החג הזה(3 מסיבות בגנים, שני מפגשי ענק משפחתיים, פסטיגל). אוהבתותך

 

[yazi22]

ואין תשובות

רק להסתכל בירדן, ולחייך אליה באהבה רבה