אז אני לא רוצה לקרוא לו בשום שם, אני רוצה להבין למה אתה קורה לו ה'
האם יש הבדל בין ללמוד תורה לבין ללמוד קוראן לבין לרחוץ בנהר הגנגס ?
האם יש הבדל בין לא לאכול בשר עם חלב לבין לא לשתות אלכוהול כמו באיסלאם ?
האם אתה בוחר ביהדות כי היא הדת הראשונה להאמין ולעבוד אל אחד ?
ולגבי השאלה ההפוכה שלך, למה אני מוסרי,
אז התשובה פשוטה, אני לא מוסרי.
חוץ מזה שאין דבר כזה מוסרי, כל אחד תופס מוסר באופן שונה, מוסר זה משהו סובייקטיבי,
אבל הרצון להיות מוסרי מוסבר בפאן הפסיכולוגי, אני לא חושב שיש פה איזה שאלה חסרת תשובה או משהו לא הגיוני ורציונלי
האם הרצון שלך לעבוד את ה' הוא הגיוני ורציונלי או שאתה מודה שלא?
ואל תגיד שאנחנו בני אדם לא רציונלים כי בדרך כלל כשאנחנו מחליטים על דברים מהותיים בחיים אנחנו כן חושבים עליו באופן לוגי ורציונלי.
הצירוף "הצדקה רציונלית" הוא חסר פשר לחלוטין. בפרט, הבחירה שלי בדת אינה "רציונלית"/"הגיונית". דבר זה נכון גם לגבי הבחירה של אנשים להיות מוסריים, פאשיסטים, הדוניסטים, ספורטאים מצטיינים, מדענים מצטיינים, אגואיסטים, לאומנים, בולשביקים וכו'.
קיום הטרנסצדנטי, בין אם הוא מסקנה לוגית, אינטואיציה חזקה או פשוט אקסיומה שאני לא מסוגל להשתחרר ממנה - כל אלו לא קשורים לשאלת הבחירה לעבוד את ה'. אין הצדקה לוגית לעבוד את ה'.
אולי יש הסבר מספק במונחים פסיכולוגיים, ביולוגיים או פיזיקליים (ואולי לא ניתן למצוא הסבר יחיד מספק, מה שיותר סביר במקרה של אמונה דתית לדעתי), אבל אתה צריך להחליט מה אתה רוצה לשמוע - הסבר מדעי לתופעה או הצדקה?
נאמר למשל שאני לא ממש בטוח אם מותר להשיב אבדה לגוי ואין לידי רב, שולחן ערוך או את הפסיקה האחרונה בנושא. האם גם במקרה כזה אסור לי להפעיל את המצפון האישי בקבלת ההחלטה? אז איך מחליטים? מה אתה היית עושה אם לא היית בטוח?
איך יודעים איפה עובר הגבול?
אתה היית משיב אבידה לגוי? למה?
כמו כן כזכור לי הצעת שההלכה תכיר בחד מיניים.
לא השתמשת במצפון אישי? גם אם עשית זאת לשם שמיים, איך אתה יודע שלא תרת אחר לבבך בדיוק כפי שנאסר ועברת את הגבול?
למרות הציווי שלא לעשות כך. אי אפשר בפועל לעבוד אל טרנסצדנטי - אין לנו מושא שלו בראש, אין לנו יחס רגשי אליו בשום צורה ולא יכול להיות. כל יחס שיש לנו הוא אל משהו בעולם. אבל צריך לנסות.
קרובת משפחה שלי חזרה בתשובה לפני כ 12 שנים.
היא ובעלה (שגם הוא כמובן חוזר בתשובה) חרדים והם מתגוררים בישוב חרדי. לפני שנתיים הם נתבקשו להעביר את הבן הקטן שלהם ללמוד במקום אחר משום ששאר הילדים בכיתה הם ילדים של חרדים מלידה. זה מאוד פגע בקרובה שלי אבל לא היית להם ברירה.
איך עבודת השם עוזרת לך להכריע בנושא כאוב שכזה?
(אני די בטוח מה הלב שלך אומר אבל תנסה בלעדיו)
למה יש כל כך הרבה גזענות\בדלנות פנים אצל החרדים (פרט לגזענות חוץ)? גם זה לשם שמיים? אולי דווקא עבודת השם מפריעה להם להכריע בנושא? אחרת כולם כופרים גמורים.
אחרי דבקות הורים באפליית הילדות "הספרדיות" בעמנואל אולי זה כן לשם שמיים ואפשר למצוא הצדקה הלכתית:
"גם התלבושת האחידה שונתה כך שתבדיל בין תלמידות שני בתי הספר..."
"אב לבת הלומדת ב"מגמה החסידית" נאם בעצרת והצהיר "לא נסכים לשום פשרה. אנחנו צועדים לכלא עם מה שגדולי הדור אומרים לנו""