שמישהו יאשר :) (2)

  • פותח הנושא KEiN
  • פורסם בתאריך

KEiN

New member
שמישהו יאשר :) (2)

כאשר אנו הולכים לעולמינו, בסוף החיים, אנו נשארים בעולמינו לבד, אם נבלה את הרגעים האחרונים כרגעיי חרטה: נישאר כבולים לנצח עם עצמינו ועם החומר שאליו אנו כלכך משתוקקים, עם עצב, עצב של מוות. אם נצעד בדרך הלוחמים בחיינו היהדות: לבסוף ניתנתק מהחומר המקיף אותנו, וכשנילך לא נחשוב מחשבות מדכאות כמו "אני לא יזיין יותר" "לא יהיה לי יותר כסף" כי דברים כאלה כבר לא מעניינים אותנו, הם חומר לעומת המחשבה. לכן- הדת ודרך הלוחמים אוסרים על התמכרות למין, כסף וגאווה. כי להיות תקוע לנצח עם חתיכות נייר, זה.. ..זה גהינום מישהו גם חושב ככה??
 

kung fu

New member
מצחיק ../images/Emo6.gif

השכל שלך מנסה למצוא כל מיני כללים, הסברים ותובנות ועושה קישורים לא מהעולם הזה... אין איסורים בדרך הלוחמים. דרך הלוחמים זה לא תנועת מחאה שאוסרת על משהו. דרך הלוחמים זה לא משהו תיאורטי שאומר מה נכון ומה לא. דרך הלוחמים היא דרך החופש
אם כבר אז דון חואן מדבר מתישהו (באחד מהספרים זה מופיע) על זה שאנשים מונעים מעצמם דברים ומרגישים מאד גאים בעקבות זה, ורק מנפחים את האגו שלהם על ידי כך.....
 

KEiN

New member
אני לא אומר שאסור לך משהו

...................... אני אומר שאם תאפשר לעצמך משהו מסויים, המודעות שלך תיקשר למציאות- אני לא אומר שזה טוב או רע, אבל כשתמות- תרגיש צער שאתה נפרד מהחיים, צער שימשך לנצח (מה שנקרא גהינום...)- שום חוק או כלל, אם במותך עדיין תהיה קשור למציאות, מודעותך תהיה כרוח חסר מנוח שאף פעם לא קיבלה את מבוקשה... אם תהיה חופשי מכבלי המודעות, תשתחרר אל הקשב השלישי... אתה צריך לחליט, מה אתה מעדיף? אופוריה ממכרת שתוביל להתמכרות של המודעות, או צניעות שתשחרר אותך בסופו של דבר? גם דרך הלוחמים נוגעות באותן נקודות כזה נוגע לכך....
 
היי kung fu ../images/Emo45.gif../images/Emo117.gif

אמנם אני רוב הזמן "משוטטת" בפורומים "רוחניים" אחרים... אחלה של מיקוד
לכל אותם האנשים שה"שכל"או ה"אגו"משתלטים על הדרך... מבלי שנרגיש...אנשים מסבירים ומסבירים...רבים על מה נכון ומה לא נכון ממציעים כל מיני "סייגים" כל מיני סיסמאות ובכלל כל דבר שיגרום להם להרגיש יותר טוב עם עצמם. לפני שפוסעים ב"דרך הלוחמים",יש לעבור ב"דרך הכאב",ב"דרך הספקן" ב"דרך פנימה",ב"דרך ההקשבה",ב"דרך כנות הכוונה",בעוד כל מני שבילים שניפתחים מתוך גילויים פנימייים וחיצוניים,מתוך מפגשים עם אחרים.... כשאין צורך יותר להוכיח דבר,כשאין צורך יותר להצדיק דבר.... כשאני מתחייב ל"משאני באמת"...אני ברדך הלוחמים. הלוחמים אינם נלחמים לא עם עצמם לא עם העולם דרך הלוחמים היא אישית....
 

KEiN

New member
שיו מזה פיספסתם אותי

אני לא טוען שמין זה אסור, אני לא אומר שאסור משהו... אני מנסה לתת קשר בין הדברים שבוחרים להיקשר אליהם לדברים שבסוף נקשרים אליהם... אדם חומרי מת מחומרי, אדם שאינו קשור לחומר משתחרר, לא? כמובן שזה לא חוק, ויתכן כי אדם חומרי ישתחרר (אין חוק)- אבל תסתכלו על עצמכם, תדמיינו ממש חזק שעכשיו מתפשטת מחלה שתוך מס´ דקות תשמיד את כל עירכם, האם אלו יהיו דקות של צער או דקות של השלמה ושמחה? האם אתם קשורים למציאות או לא? הריי נכון שדרך הלוחמים זה כיף וכאלה, אבל משהדרך יפה, קל לפספס את מה שהיא באמת מנסה להוביל אותך אליו... שזה חופש... האם אתם קשורים או לא?
 

kung fu

New member
אני ממש לא מבינה מה אתה שואל

אני רצינית (בלי שמץ של ציניות).
 

L i z a r d

New member
בוא נגיד שלהגדרות שטחית -

כמו "חומרי" ו"רוחני" אין מקום ב"דרך הלוחמים".
 

KEiN

New member
ואתם מדברים איתי על חוקים

טוב..... בוא נגיד שלקרוא להגדרה שלי "שיטחית" זה גם לא הכי לוחם מצדך- אבל נוותר הפעם..
 

שששלום

New member
פחד - ההיפך מחופש

צא לחופשי והכל יראה אחרת. מעבדות החומר לחופש בחיים. ללא תלויות בדבר.
 
למעלה