שמירת שבת

שמירת שבת

כפי שאתם יודעים יש לי בת בת 19, חרדית.

יש לה בעיה שכל שבת היא צריכה לחפש מקום לעשות בו את השבת. היא מאוד רוצה לבוא הביתה בשבתות, אבל מתנה את זה בכך שאני אשמור שבת כשהיא כאן.

הצעתי לה אין ספור פעמים לבוא הביתה לשבת, הבטחתי לבשל לה כל מה שהיא אוהבת, לעשות סעודת שבת (כולל לסבול את הקידוש (סורי, בשבילי זו עבודת אלילים)). אבל הבהרתי היטב - שאני לא שומרת שבת.

אני מוכנה לכבד את אורח החיים שלה אבל גם היא צריכה לכבד את אורח החיים שלי. אני לא כופה עליה לחלל שבת - שלא תכפה עלי לשמור שבת.

אמרתי לה שאני והאחים שלה רואים טלויזיה בשבת (הבן שלי לא שומר שבת בבית והבת הקטנה לא מחללת שבת אבל יושבת איתנו אם אנחנו רואים טלויזיה) ומשתמשים במחשב (אי אפשר לעשות את זה בחדר אחר - זה בסלון). אם קשה לה, אז היא תוכל להיות בחדר אחר, אבל אנחנו לא שומרים שבת.

אני גם בדרך כלל יוצאת לרכיבות אופניים בשבת בבוקר ולא יצא לי לחזור מספיק מוקדם בשביל להיות איתה בסעודה, אז גם זה מעצבן אותה. אני גם לא מוכנה לוותר על התחביב שלי בשביל לרצות אותה.

היא מאוד כועסת עלי בגלל זה וכל פעם אומרת שאני לא מוכנה להתחשב בה כי אני לא מוכנה לשמור שבת.

אני מאוד מרחמת עליה שכל שבת היא צריכה לחפש מקום להתארח בו (וחגים...) אבל אני ממש לא יכולה ולא מוכנה לשמור שבת. ושאלוהים ישמור עלי, אבל רק לחשוב על להכשיר את הבית לפסח עושה לי חלושס.

אני לא יודעת איך פעם שמרתי שבת בכיף. באמת. ממש נהניתי לשמור שבת. היום זה נראה לי סיוט בלתי אפשרי.

לא יודעת מה לעשות.
 
למה את זקוקה לליגיטימציה?

אני בתור חילוני לעתיד אכעס מאוד אם אתפוס את בני מתחמק מלהדליק לי את הקומקום לקפה.
לא רק שאת מתחשבת בה אז יש לה טענות?
זה לא הוגן!
 
למה בדיוק הבן שלך צריך להדליק את הקומקום?

ואם הוא חושב שאסור להדליק קומקום בשבת, שלא יתחמק, אלא יאמר זאת במפורש. ולך שום זכות לנסות לכפות עליו משהו בניגוד לאמונתו.
מצטער, אבל הסגנון של ההודעה לא עושה הרגשה של חילוני ליברלי, אלא של פטריאכל שמרן.
 
הבן שלי צריך להדליק

את הקומקום כי אבא שלו רוצה קפה.
לא כתבתי שאשבור לו את העצמות באם לא יחלל שבת,וכמובן שאין לי כל כוונה לכפות את דעתי.
אבל לכעוס-
זה כן.
זו זכות,שמוקנית לי.
ונמאס לי מההתיפפות החילונית של לכבד ולהכיל וללכת על קצות הבהונות.
זכותי המלאה לכעוס אם הבן שלי יחליט שהוא לא מדבר יותר כי הוא רוצה להיות נזיר בודהיסטי,
וזכותי לכעוס אם הוא מחליט לסרב פקודה לפינוי ישובים.
זכותי לכעוס באם יחליט להתאסלם,
וממש מותר לי להתעצבן אם הוא יהיה בהפגנות האנרכיסטים.
אבל לשתוק ולהבליג,
ובסוף עוד לקבל דרישות?!
נו,באמת---
 

חלושעס

New member


 

mister xy

New member
להתחשב בדתיים

זה נושא שרציתי לכתוב עליו כבר מזמן כי יש לי תובנה מסוימת בעניין.

מנסיון שלי יש שני סוגי בני אדם שנפגעים מחילול שבת או כל עבירה אחרת, יש את אלו שנפגעים באמת ויש את אלו ש"נפגעים". אלו שנפגעים באמת כואב להם לראות יהודי מחלל שבת כי יש צער השכינה והגאולה מתעכבת וכו' וכו' כיד הדימיון הטובה עליהם. לעומתם אלו ש"נפגעים" במרכאות הם רוצים לגזור עליך קופון ולנסות להשפיע עליך שלא לחלל שבת לפחות בנוכחותם, ומתרצים את דרישותיהם החצופות בכך שחילול שבת "פוגע בריגשותיהם".

אין לי מושג איפה עומדת הילדה שלך אבל אני חושב שרוב החרדים שייכים לסוג השני, הרי עלינו אי אפשר לעבוד כי אנחנו היינו שם ואנחנו יודעים בדיוק לכמה אנשים באמת כואב הלב לראות רכב נוסע בבר אילן או אוטובוס מסיע נוסעים בלב תל אביב. הם סתם מנסים לכפות על החילונים את דעתם כאילו שזה פוגע בריגשותהם.

לפני כמה חודשים שלחתי מייל לאחי בטעות בשבת ואחר כך טילפנתי אליו להתנצל, אז הוא אמר לי שזה ממש לא פוגע בו כי עצם הידיעה שאני מחלל שבת כואבת לו, ומבחינתו אין הבדל אם אני שולח מייל אליו או למישהו אחר. - אני חושב שזו דוגמא דווקא לסוג הראשון.
 

מומיה26

New member


אבל לא בטוח שהתובנה הזאת תעזור עם הבת.

לילדים הרבה יותר קל לפגוע בהורים מאשר ההיפך, ההורה בדרך כלל חפץ בטובת הילד וקרבתו יותר מאשר הילדים בטובת הוריהם וקרבתם, ואם האמא רוצה בנוכחותה של הבת בבית, אז מבחינה פרקטית יש מצב שהיא תצטרך להתפשר איכשו, אין כאן כנראה פתרון קסם.
 

mister xy

New member
בהנחה שזה לא באמת פוגע בילדה

אלא שהיא רק מנסה לסחוט את אמה אז ברגע שהיא תבין שאין סיכוי אז יתכן שהיא תרד מהעץ.
 

שולי חי

New member
לא נראה לי שהיא מנסה לסחוט

ילד עובר משבר אמון מאד גדול כשההורה ״מתקלקל״ לדעתי זה יותר קשה מאשר להיפך. זה מאד מבלבל!!! ההורה באופן טבעי אמור לחנך ולתת דוגמא. ופתאום ההורה משנה כיוון. אני חושבת שזו הדרך של הילדה להביע את חוסר האונים והבלבול.
 
לדעתי זה מורכב יותר

במיוחד כשמדובר ביחסים משפחתיים, יכול להיות שלילדה כואב שמחללים שבת בבית שלה, אבל לא בגלל איזו שהיא צדקות גדולה ואמפתיה לצער השכינה. אלא כי עצם העובדה שאמא שלה עושה דבר שנוגד את מערכת הערכים שלה גורם לה לפגיעה קשה בזהות. ברור שלרוב החרדים אין פגיעה רגשית מנסיעה בשבת בר אילן, אולם לעומת זאת יש להם צער אמיתי אם בן משפחה קרוב מחלל שבת.

אין ספק שילדה חרדית בגיל ההתבגרות שחיה בבית חילוני חווה חוויה לא פשוטה. (אגב, יחסי הורים ילדים בגיל הזה הם מסובכים הרבה פעמים גם אם כולם משתייכים לאותו מגזר). זה כמובן לא אומר שצריך להיכנע לה באופן מלא, (דבר שמן סתם יגרור אחריו דרישות נוספות). אבל מאידך, לגלות הבנה למצב הרגיש הזה בוודאי שרצוי.
 
סוג שלישי

אלו הזקוקים ללגיטמציה, החשים פגיעה אישית בעובדה שאתה בז למה שהם מאמינים בו. לא ממקום של אמונה אלא ממקום של "אתה מזלזל בי".

תחושתי המאוד ברורה שהסיבה האמיתית לכך שאשתי לא תרצה לראות אותי מחלל שבת נעוצה בצורך שלה ללגטימיות.
אם אחלל שבת בנוכחותה היא תרגיש שאני מזלזל בה בכך שאני לא גורס את אמונתה. היא תרגיש טיפשה במידה מסויימת.
 

חלושעס

New member
כיוון שפתחת את הנושא

אז משפט אחד ממה שכתבת צרם לי:
"אני גם בדרך כלל יוצאת לרכיבות אופניים בשבת בבוקר ולא יצא לי לחזור מספיק מוקדם בשביל להיות איתה בסעודה, אז גם זה מעצבן אותה. אני גם לא מוכנה לוותר על התחביב שלי בשביל לרצות אותה."

אני אומר את זה כיוון שגם אני חולק תחביב דומה, ועדיין אני הרבה פעמים דוחה אותו לטובת המשפחה. ואנחנו משפחה לא דתית בעליל.
באופן כללי נראה לי שכדי שהילדים שלי יבואו אלי לשבת הייתי מוכן ללבוש שטריימל אבל כנראה שזה נוגע יותר להבדלים באופי ולאו דווקא מה שמתאים לאחד יתאים לשני.
 

שולי חי

New member
וגם תצטרכי לעבור וועדת קבלה.

דוסים לשעבר, לא? תצטרכי להוכיח שאת מאנ״ש וכו׳
 

yellow feather

New member
דילמה נוראית יש לך

איך שאני מבינה את זה, את צריכה לבחור בין הבת שלך לבין המנעותך מהשתתפות בטכסים אליליים.
אני יודעת שהכי קל זה לתת עצות, אבל, אם הקשר עם הבת שלך חשוב לך, אולי תנסי להזכר עד כמה הטקסים הללו היו חשובים לך כשהיית בגילה - גיל האמונה הטהורה.
מבחינתה, כרגע, היא עדיין מאמינה בכל בלבולי המוח של הדת וכמעט בלתי אפשרי לשכנע אדם בשלב כזה בחייו שאין שום ערך לשמירת "מצוות" הרבנים, לא משנה מה תאמרי לה - זה יתנפץ על אזניים ערלות.
מאידך, כתבת בעבר שהיא שומעת שידוכים ושאת היית מעדיפה שהיא תמתין עוד לפני שהיא תתחתן.
לכן, אני חושבת שכדאי, למענה, להגיע איתה לאיזשהו הסדר שהיא תוכל לחיות איתו בשבתות בביתך, למשל - אל תוותרי על הרכיבה על האופניים, אבל אולי תוכלי לוותר על הטלוויזיה.
ובמילא, אם תוותרי על הטלוויזיה אולי יהיה לך יותר זמן להקדיש לה ישירות, לשוחח איתה, לא לנסות להסביר לה כמה הדת מטופשת, אלא אולי לנסות הסביר לה כמה מטופש להתחתן בגיל צעיר וכמה עוד יותר מטופש להתחיל ללדת מיד אחרי החתונה, וכמובן כמה מרושע לצפות ממנה להתחתן עם חולה או בן זוג בעייתי רק בגלל שאמא שלה עזבה את הדת - אולי את זה היא תוכל לשמוע ואם תמנעי ממנה להתחתן בגיל כ"כ צעיר או אפילו אם רק תיצרי איתה קשר טוב - אני חושבת ומאמינה שבטווח הרחוק זה יוכל לעזור לה ואולי גם היא, מתישהו, תבין את הטפשות שבאמונה הדתית.

בהצלחה.
 

nini132

New member
זה תמיד מרגיז מחדש

חילונים צריכים לכבד חרדים, לא ההפך.

השבוע אשתי התווכחה עם איזה לקוח חסיד בעבודה על זה, על הצורך בלכבד את הצד השני. תגובתו פשוטה: "הם אלה שלא שומרים שבת, הם אלה שאמורים לכבד אותנו." במילים כאלה או אחרות.
וזאת הראיה המרכזית של הציבור החרדי
לסגור ציר ראשי בשבת - לכבד את הדת
לעמוד בצפירה (ולו כדי לכבד את הציבור החילוני) - דרכי הגויים, מה פתאום.
אין פה סוגיה של כיבוד השונה. יש פה סוגיה של כיבוד הדתי.
הדתי בלבד זה שמקבל את כלל ההנחות הנובעות מכיבוד השונה.
ועכשיו היא בטח מאשימה אותך בכפיה חילונית...

אבל ככה זה שאתה צודק
 
למעלה