שמירת נגיעה

[sigal013]

שמירת נגיעה

ברוך השם התחלתי לשמור נגיעה הייתי אתמול בחתונה מצד האבא שלי והם הבינו שאני שומרת נדיעה ולא נגעתי בהם וגם בכניסה דילגתי על הגברים! עכשיו מצד אמא שלי זאת בעיה אני לא יודעת מה לעשות אמא שלי עכשיו התעצבנה עליי ואמרה לי שאם אני יבוא לחתונה של דוד שלי אני יעשה לה בושות אז עדיף שאני אשאר בבית היא צועקת עליי וחושבת שזה קיצוני אני לא יודעת מה לעשות במשפחה של אמא שלי הדודים שלה ושלי רגילים לקפוץ עליי לנשק אותי ואני ממש מפחדת והם גם לא כאלה מבינים בדת כמו המשפחה של אבא שלי מה אני אעשה?? אני רוצה לשמור לגמרי לא לעשות התרים לדודים כן לזה לא זה לא מה שצריך לעשות תעזרו לייי

 

[bzk3]

תמשכי חזק וברוך ...

בס"ד וזה לא בושות ההפך קידוש השם לי נראה שיצא מזה רק טוב וההורים והמשפחה לאחר זמן יתרגלו לזה בהצלחה

 

[אופירA]

סבלנות ועקביות

לא בונים את רומא ביום אחד. מקבלים החלטה, ועומדים בה בעקביות ובסבלנות. אנשים מתרגלים עם הזמן, לכן לא צריך להתייחס לתגובות שלהם בתור תורה מסיני. היום יגיבו ככה, מחר אחרת... לגבי אמא - היא נתנה את הפיתרון - עדיף לה שלא תבואי לחתונה, אז תישארי בבית. לאט לאט כדאי להרגיל את אמא שבחורה בת 18+ אינה כלי שרת בידי רצונותיה ודעותיה היא, אלא יש לה דעות ורצונות משלה, וצריך לנהל איתה משא ומתן של כבוד על דעותיה ורצונותיה. יש הורים שלא מבינים את זה, וצריך להרגיל אותם לאט לאט ובלי להתרגש מהצעקות שלהם. בכלל, ע"י שלא מתייחסים לצעקות שלהם (ובטח שלא צועקים עליהם בחזרה...), ממחישים להם שצעקות זו לא שיטת תקשורת בין אנשים מבוגרים. הרבה הורים לא מבינים את זה, וחבל. אין לך גם מה לפחד מהדוד הקופץ ומנשק. הוא יקפוץ וינשק, ואת תגידי בסבלנות שאינך לוחצת יד ואינך מתנשקת. אינך אחראית לקשור את ידיו ואת רגליו, אלא את אחראית לשמור ממנו כמיטב היכולת מרחק ולהסביר לו שאינך מסכימה. רצוי לא להיכנס לפרטים ולהסביר בפרוטרוט מה נשתנה הלילה הזה, אלא להגיד בפשטות ובאדיבות, ולהתחמק מהסברים. אדם שמתחמק מהסברים ויודע מה הוא רוצה ועושה, מעורר כבוד בעיני זולתו. עלייך להבין שחינוך האמא והדודים ייקח זמן, ולא להיבהל מכך.

 

[elivnat]

את צדיקה../images/Emo70.gif ../images/Emo42.gif

וזה ממש מוכר לי הבעיה שלך.. אצלי רוב המשפחה מצד האמא לא כ"כ דתיים... אז לא כולם יודעים מה זה שמירת נגיעה.. ואני בתור שומרת נגיעה מובכת כאשר בן דודה שלי בא אלינו או שאנחנו באים אליהם והוא בא להביא לי חיבוק ונשיקה בלחי, אז למרות חוסר הנעימות הסברתי לו את זה והוא אמר שזה לא מנומס שבת דוד לא מחבקת בן דודה שלה.. אבל מה לעשות, זאת ההלכה, אני לא אתפשר על ההלכה רק בשביל מה שלא נעים

אותו דבר בקשר לריקודים מעורבים, אני לא רוקדת מעורב, בעור חודשיים בערך אחי מתחתן, אחי לא דתי ומן הסתם שהריקודים והכל יהיה במעורב, אז אמרתי לאבא שלי שאני לא ארקוד בחתונה, והוא שאל אותי: אפילו איתי את לא תרקדי?, ועניתי שלא.. כמה שלפעמים נראה לאחרי שההלכה מגבילה ולא מודרנית וכל זה, זאת הדרך שלנו, דרך האמת!! אנחנו לא צריכים להתבייש במה שאנחנו עושים, כי אנחנו עושים את מה שצריך לעשות

בתקווה שגם אחינו יבינו זאת בזמן הקרוב ושנזכה לגאולה..

 

[sigal013]

אני מתבאסת לא ללכת זה אח של אמא שלי

והוא אחרי הרבה זמןמתחתן... ותודה על העיצות....

 

[mgb]

שמירת נגיעה..

בס"ד שלום לך סיגל(?)! שני עולמות של אותו עם חיים באותה ארץ, שומרי מצוות ופחות (נגדיר כך..) לפחות זמנית. שני עולמות של אותם אנשים נוצרו בגלל שוני בחינוך וצורת חיים שהוביל לעיצוב השקפות עולם שונות. אני מניח..לא! למעשה אני משוכנע שבעצם פניתך לפורום יקר זה ציפית למענה על פי ההלכה. ותאמיני או לא רוב החברים כן חוזרים בתשובה וחשים את לבטייך וקשייך לתמרן בנסיון לשמור את ההלכות שאת מכירה ורוצה לקיים. אבל דעי לך יסוד גדול ביהדות: הקב"ה לא בא בטענות לבריותיו אבל מבקש שנעשה את מירב המאמצים לנסות לפחות להצליח. בכלל חיי היהודי לעולם יהיו על בסיס נסיון ובו עליו להתמודד ויש שהוא מצליח ויש שהוא נכשל. אבל הנסיון הגדול ביותר שבו נתנסה גם אברהם אבינו הוא האמונה בחשיבות, נחיצות וחיוב ללכת נגד הזרם. והזרם היום הוא לצערינו נטול אמונה והכרה בערך המצוות. מצות האמונה שה' קיים ומצווה אותנו היא החובה הגדולה ביותר. ובדרך אל האמונה ושוב כמו אברהם אבינו אנו נאלצים לא פעם להתמודד עם החברה והקרובים ואף המשפחה; ללכת כנגד רצון הורים או חברים אבל אם לא תבוסס ראשית ההבנה מה קודם בסולם הערכים החיוב לקיים קודם. אין לך מצווה קשה לקיום כמו כיבוד הורים עד שאחד החכמים בתלמוד אמר בהקצנה על מנת להמחיש א תהקודי" אשרי מי שאין לו הורים" וכוונתו כמובן שכמעט שלא מציאותי שלא לפגוע בהורים.. ועם זאת ה' שחייב אותנו במצווה קשת-קיום זו חייב אותנו לפעמים שלא להישמע לבקשות הורינו אם הן נוגדות מצוות יסודיות אחרות. לכן, קשה לייעץ בסוגיא עדינה זו מרחוק אבל דעי שכולנו חשים את הנסיון הקשה אבל רבים מאיתנו עברו נסיונות כאלה ואחרים ולכן קל לנו להרגיש את תחושותייך. ואלי לכן יש וכן מייעצים וכך נכון למעשה לנהוג להסביר בדרך ארץ שאינך מוותרת על כבודם ועל השמחה המשפחתית בעיקרון אלא שההלכה אוסרת עלייך מגע עם זרים אף שהם בני משפחה, פשוט המניעה היא הלכתית ואת מנועה ממגע אסור זה. שיחה זו אינה ראויה להיעשות בפתח אולם השמחות אלא לפני בנחת וברוגע.. אין שיחה שלווה ניגוד לאסרטביות אבל אם אכן כבודה של ההלכה מדברת אלייך נסי את העיצה הזו וכולי תפילה להצלחתך! בברכה מגב

 

[MOOLKI]

השוני בין העולמות נובע הרבה

פעמים ממציאות שלתוכה נולד אדם ואין לו שליטה על כך.

 

[mgb]

תיקון לשוני>>

בס"ד לא >> להמחיש א תהקודי אלא >> להמחיש את הקושי מתנצל!

 

[חדש פה 19]

מבין

שמעי אני מבין מאוד תבעיה שלך כי גם אני חזרתי בתשובה .. כל הכבוד לך ....וזה קשה רצח הקטע של הנגיעה .. והייתי שמח לשמוע ממך עצות איך להסתדר עם זה ............

 

[mamoshit 19]

אני ממש מבינה אותך..

אני לא באה מבית דתי ולפני כחודשים התחלתי לשמור נגיעה.. וזה עדיין לא היה 100% כי בחתונות כן נישקתי בני דודיםן ודודים פשוט כי לא היה נעים לי... ובדיוק לפני כמה ימים שברתי את השמירת נגיעה (נישקתי ידיד שלי בלחי גם כי לא ממש היה לי נעים) ועכשיו אני רוצה שוב לבתחיל לשמור נגיעה אבל באמת לשמור בלי הנחות נקווה בע''ה שאני אצליח... אחד הדברים שקשה לי בשמירת נגיעה הוא התגובה של ההורים שלי... הם לא דתים וגם ככה אמא שלי די מתעצבנת שאני שומרת שבת והכל.. וזה ממש ירגיז אותה הקטע הזה אבל אין מה לעשות ככה אני והיא תצטרך לקבל את זה...

 

[יהודי בנפש]

../images/Emo45.gif

 

[שש פלוס]

דעי לך שאנשים

מכבדים מי שעומד על דעתו ועל עקרונותיו, בהתחלה זה קשה אבל השכר והסיפוק הרוחני בהתאם. בהצלחה. נשמח לשמוע עדכונים...