שמיניסטית תקועה

[a d i d i 1 8]

שמיניסטית תקועה

מן הרגשת בילבול מלווה אותי כבר כמה זמן... צריך לעמוד בלחץ הזה של שתי בגרויות בשבוע לדעת שתוך חודשיים הצבא יעשה ממך מה שהוא רוצה הרגשת פחד - מי אמר שיהיה לי טוב בכלל.. לעמוד מול חיים ללא כל מטרה ממוקדת לצפות כל הזמן לכל דבר, כל דבר שלא בהשגת יד מתי תבוא ההגשמה שלי? מתי אני אהיה שקטה עם עצמי? אני אהיה שקטה עם עצמי? מתי אני אפסיק לבקר את עצמי? מתי יהיה לי קצת שקט בראש.. שקט.. קצת....

 

[TaTIS 17]

אצל כולם זה בערך אותו דבר

צריך לקחתה כל בפרופורציה, עוד מעט תקבלי את המסגרת הקבועה שלך תתרגלי לחיים חדשים... תקופה מבלבלת עכשיו... אין מה לעשות

 

[AndreaCorr ©]

היי עדי

(הסקתי שקוראים לך עדי, את מוזמנת לתקן אותי) הרגשת הבלבול הזו לא מלווה רק אותך, ואני יכולה להגיד לך ממישהי שעברה כבר את תקופת טרום-הגיוס, ואת הגיוס עצמו, שזה אמנם נראה מפחיד ומלחיץ אבל בסוף הכל באמת מסתדר איכשהו. לחץ של בגרויות - נכון, זה קשה, זה מתסכל, אבל את יכולה לעבור את זה. תגידי לעצמך שזה פוש אחרון ועכשיו בא לידי ביטוי כל מה שעשית ב12 השנים האחרונות, תני מעצמך עוד קצת, תזכרי שאחרכך כבר לא יהיה לך את זה יותר. (לפחות לא בקרוב) מי אמר שיהיה לך טוב? אף אחד לא אמר שיהיה לך טוב, אבל למה לחשוב על זה ככה בכלל. אמרת שיש לך חודשיים, סיימי עם הבגרויות, קחי לך איזו חופשה נחמדה, תנקי קצת את הראש ולכי בדף חלק, עם ראש פתוח להכל ועם גישה חיובית. המוני בני נוער עברו את הגיוס לפנייך והמונים יעברו אותו אחרייך, אין סיבה שלא תעברי אותו גם את. אני אישית התגייסתי בגישת "מה שלא יהיה - יהיה טוב", השתדלתי לקחת דברים בקלות וזה עזר מאד. מה יעזור להיות פסימית ולהלחץ? קחי את זה בסבבה ותנסי להנות, מה שיהיה יהיה. מתי תפסיקי לבקר את עצמך? מתי יהיה שקט? זה כבר לא קשור לדעתי ללימודים, צבא ושאר גורמים חיצוניים. זה את צריכה לשבת עם עצמך ולהבין מאיפה נובעים חוסר השקט והביקורת ולנסות לטפל בשורש העניין. החודשיים לפני הצבא הם זמן מצוין להתחיל לעשות את זה. אני יודעת שאולי לא הכי עזרתי, אבל אני מקווה שלפחות הרגעתי אותך טיפ-טיפה. שיהיה המון המון בהצלחה.