אני מראש לא מבינה גדולה בפורומים..
קודם כל קרינוש - בימי ראשון
מאד קשה לתפוס אותי, אני מלמדת מצאת החמה (שלי - שזה מאוחר) עד צאת הנשמה... (את רואה מתי אני בפורום ובניגוד לבדרך כלל - אני עייפה בשעה כזאת) אז נדבר מחר. ובקשר להודעות אישיות: (ולכאן שייכת הכותרת) אז דעתי נוטה יותר לכיוון דעתה של טושטוש. מאז ששמעתי על היוזמה של טושטוש ומישמיש לפתוח פורום, נכנסתי כל כמה ימים לחפש אותו וכשלא מצאתי (כי עוד לא נפתח..) הצצתי קצת בפורומים אחרים. והפורומים שכולם הכירו את כולם באמת היו פחות מזמינים- מן תחושה שנכנסים למין קליקה כזאת ומרגישים לא שייכים... לדוג' יש פורום של אימהות לילדים חולים שנכנסתי מתוך עניין "מקצועי" לשמוע על הצד שלהם וגם לשאול אותם על הצרכים שלהם (כי העבודה שלנו לא מסתכמת במאושפז אלא מכוונת גם לתומכים שלו) ואחרי שקצת קראתי, וראיתי את המשפחה שהם יצרו לעצמם בפורום (שזה נפלא לדעתי) היה לי פחות נוח "להכנס אליהם הביתה"... ואכן עוד לא שאלתי את שאלתי שם... אבל זו רק דוגמא. אני חושבת שחשוב שהפורום הזה יהיה פתוח ולו רק בשביל להעלות את המודעות למה שאנחנו עושים, ובטח לכל מי שעוסק בזה (ולא משנה מאיפה, ואיפה הוא למד, ולאיזה איגוד הוא משתייך), לצערנו יש פוליטיקה בכל מקום, ואפילו בתחום שלנו יש אירגונים שונים, קורסים שונים ועוד עוד, לפי דעתי הפורום הוא לא במקום בשביל פוליטיקה - כולם מוזמנים ורצוי שכולם ירגישו מוזמנים, אז אני לא אומרת בלי הודעות אישיות בכלל, אלא כאלו שיש בהן "עניין לציבור" (לספר שיש השתלמות ומפגש של ליצנים - ומי בא אליו - לדוג') ופחות הודעות כגון "תתקשרי אלי" כן,כן גם אני שלחתי כאלו...(למרות שגיליתי בחדווה את עולם המסרים) אז אני חושבת, עכשו, אחרי שטושטוש העלתה את הנושא (ואם אני בכלל עוד מסוגלת לחשוב אחרי 10 שעות הוראה...) שכדאי לצמצם בהודעות כאלו... חומר למחשבה
לשאול או לא לשאול - זאת השאלה... כבר כתבתי באיזה מקום שאני לא טובה בלקצר...
שמילבי