שמחת תורה

שמחת תורה

רחוק מכולם, בעיר אחרת. רק בעלי והילדים ואני.
ולא יודעת מהיכן הגיע, אבל פתאום מן שלוה ירדה עליי, מה רע בקצת הווי לילדים, סך הכול החג הזה זכור לי באהבה גדולה, והחויה שהיא הצליחה ליצור בי גדולה משיעורה.
אז אולי אשים קץ לכל המאבקים, לכל המאוויים, לכל החלומות שלעולם לא ימומשו, לתקוות מנופצות שלעד יפצעו, לייאוש שמתלוה וכוסס בי עד לעצם ועמוק יותר.
ואתמסר לטרדות היומיום, לשלות היומיום, למשפחה, ילדים, בעל. סתם לחיים הפשוטים הארציים.
נכון, תמיד אאלץ להתכסות מקודקוד ועד עקב.
מאוויי לרוח ייזרו,
חלומות של אהבה וחירות ייאלצו להצטמצם לתוך שנת הלילה.
אבל אולי אזכה בשלותי מחדש.
אחיה את היומיום הקטן הפשוט הארצי.
ואולי אזכה לאהבה בתוכי.
 
הלואי וכך יהיה

הלואי ותזכי לאהבה בתוכך בכל מצב בו תשרי

היי חזקה, את כותבת מדהים.
 
איזה פיוט! את חייבת להוציא ספר! כשרון כתיבה נדיר. תחשבי על זה. אולי תעזרי ביהודית רותם, שהיתה חרדית ויצאה עם שש בנותיה לפני שנים רבות, התחילה כסופרת צללים והמשיכה כסופרת. היא מדהימה.
 

nissimlev

New member
הצמא שלך

החוויה הנעלה באה בגלל הצמא שלך
החג זאת רק הסיבה;
עם תדאגי לעצמך ברצינות
תוכלי לשלב דברים מהעבר ולחיות חיים כדאים לכולם
 
חלומות יכולים להתגשם, גם אם עכשיו נראה לך שלא

גם אני מנסה להניח את רוב הרצונות בצד
כדי לחיות באהבה עם עצמי ועם הסובבים אותי..
 
תודה לכולם על התמיכה

הפחד שלי שעכשיו, כשחזרתי למקום הארור ששמו בני ברק, אשקע חזרה בתוך הייאוש.
אולי הפיתרון הוא לעבור לגור באזור ניטרלי, כבר כמחצית מהטראומה נרפאת.
 
למעלה