שמחות ועצבונות

אורי_ח

New member
שמחות ועצבונות

ליל אמש, אפוף באדי ההתלהבות העצומה. כל גול של מכבי בשער של יונייטד מעלה אצלי את מפלס העונג והגאווה. יתר על כן. תחשבו על זה: "אלביון הנוכלת", כמו שכינו אותם כאן בתקופת טרום המדינה, הגלו את שארית הפליטה אל המחנות בקפריסין. והנה תחושה נפלאה של נקמה מתוקה החורגת מגבולות הספורט. סטירה צורבת בלחי הבריטית היהירה. ועוד היכן: באצטדיון ה-GSP בניקוסיה, הירוק מדשא מטופח ומ-10000 אוהדים נלהבים, ויואב שלי ביניהם, אשר ישוב הלילה בגרון ניחר, מן הסתם. וכך, בעוד הנני מעכל אט אט את גודל ההישג מתחילים להגיע אל אזניי ועיניי הטפטופים הראשונים על פיגוע הטרור ביישוב חרמש. בתחילה דיווח חלקי ברדיו, אחר אימייל לילי שהגיעני מידידה, ורק הבוקר מתברר גודל הזוועה והרשע: לב קר, עופרת חמה ושתי נערות חסרות ישע מתבוססות בדמן. לא שזה הפיגוע הראשון וודאי גם לא האחרון. זוועה, שכול וחרדה קיומית הרי הפכו מכבר לשם האמצעי של הוויתנו כאן. שעה אחרי שעה, יום אחרי יום, מהלכים אנו בשביל הצר, הלולייני הזה, בין שמחות קטנות שעושות לנו את היום, לבין עצבונות גדולים שהורסים לנו את אותו היום בדיוק.
...
...
...
...
...
שעה אחרי שעה, יום אחרי יום, וחוזר חלילה אבל מוכרחים להמשיך. אורי
 
למעלה