למעלה מן הזמן
New member
שמחה גדולה....
ישבתי לי היום ושמעתי את השיר שמחה גדולה של סיני תור..ופעם ראשונה שממש שמתי לב למילים וניסיתי להבין אותן... אבל אני ממש לא מומחית ואני ממש לא יודעת אם הבנתי נכון ואני ממש אשמח אם מישהו פה יוכל לעזור לי ולהגיד לי אם מה שהבנתי נכון ואם לא אז אם זה לא קשה להסביר..כי חבל ככה סתם לשמוע שיר עם דברי רבינו בלי להבין.. אז הנה אני אעתיק בשבילכם את התורה מליקוטי מוהר"ן ואחר כך את מה שהבנתי מזה... פט "ותחסרהו מעט מאלוקים, וכבוד והדר תעטרהו" תהילים ח הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם, הן ברוחני הן בגשמי, החברון הוא בהשכינה, שהיא בחינת אלקים. וזהו: ותחסרהו-בודאי מעט מאלוקים: הינו החסרון בודאי מאלוקים, הינו בהשכינה. אך כשידע זאת, שהחיסרון הוא למעלה ולמטה, בודאי יהיה לו צער גדול ועצבות, ולא יוכל לעבוד השם יתברך בשמחה, לכך צריך להשיב בעצמו: מה אני ומה חיי, כי המלך בעצמו מספר לי החיסרון שלו, וכי יש כבוד גדול מזה מתוך כך בא לשמחה גדולה, ונתחדשו המוחין שלו. וזהו: וכבוד והדר תעטרהו- הינו ע"י כבוד והדר שיש לו,שהמלך בעצמו מספר לו החיסרון, תעטרהו במחין חדשים. אני חושבת שהבנתי אבל אני לא בטוחה ולכן אני שואלת.. מה שהבנתי זה שכל חיסרון שיש לאדם ברוחניות ובגשמיות זה בעצם מן אות מהקב"ה על זה שיש לנו משהו לתקן ועל משהו שיש לשפר או משהו כזה וזה עלול להביא את האדם לידי עצבות שיודע שמאותתים לו שהוא לא מספיק טוב. אבל אסור לו להרגיש כך כי הוא צריך לשמוח בזה שהקב"ה בכבודו ובעצמו עוזר לו ומגלה לו מה החיסרון- מה הוא צריך לתקן ולשפר וזה באמת כבוד גדול מאוד... ומתוך החיסרון דוקא ומתוך ההבנה הזאת שהחיסרון הוא מהקב"ה גם אפשר לבוא לשמחה גדולה... אז אני אשמח אם תעזרו לי בזה.. והלוואי שבאמת נבוא לידי שמחה גדולה בכל מעשה ובכל מצב... גמר חתימה טובה! סיון.
ישבתי לי היום ושמעתי את השיר שמחה גדולה של סיני תור..ופעם ראשונה שממש שמתי לב למילים וניסיתי להבין אותן... אבל אני ממש לא מומחית ואני ממש לא יודעת אם הבנתי נכון ואני ממש אשמח אם מישהו פה יוכל לעזור לי ולהגיד לי אם מה שהבנתי נכון ואם לא אז אם זה לא קשה להסביר..כי חבל ככה סתם לשמוע שיר עם דברי רבינו בלי להבין.. אז הנה אני אעתיק בשבילכם את התורה מליקוטי מוהר"ן ואחר כך את מה שהבנתי מזה... פט "ותחסרהו מעט מאלוקים, וכבוד והדר תעטרהו" תהילים ח הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם, הן ברוחני הן בגשמי, החברון הוא בהשכינה, שהיא בחינת אלקים. וזהו: ותחסרהו-בודאי מעט מאלוקים: הינו החסרון בודאי מאלוקים, הינו בהשכינה. אך כשידע זאת, שהחיסרון הוא למעלה ולמטה, בודאי יהיה לו צער גדול ועצבות, ולא יוכל לעבוד השם יתברך בשמחה, לכך צריך להשיב בעצמו: מה אני ומה חיי, כי המלך בעצמו מספר לי החיסרון שלו, וכי יש כבוד גדול מזה מתוך כך בא לשמחה גדולה, ונתחדשו המוחין שלו. וזהו: וכבוד והדר תעטרהו- הינו ע"י כבוד והדר שיש לו,שהמלך בעצמו מספר לו החיסרון, תעטרהו במחין חדשים. אני חושבת שהבנתי אבל אני לא בטוחה ולכן אני שואלת.. מה שהבנתי זה שכל חיסרון שיש לאדם ברוחניות ובגשמיות זה בעצם מן אות מהקב"ה על זה שיש לנו משהו לתקן ועל משהו שיש לשפר או משהו כזה וזה עלול להביא את האדם לידי עצבות שיודע שמאותתים לו שהוא לא מספיק טוב. אבל אסור לו להרגיש כך כי הוא צריך לשמוח בזה שהקב"ה בכבודו ובעצמו עוזר לו ומגלה לו מה החיסרון- מה הוא צריך לתקן ולשפר וזה באמת כבוד גדול מאוד... ומתוך החיסרון דוקא ומתוך ההבנה הזאת שהחיסרון הוא מהקב"ה גם אפשר לבוא לשמחה גדולה... אז אני אשמח אם תעזרו לי בזה.. והלוואי שבאמת נבוא לידי שמחה גדולה בכל מעשה ובכל מצב... גמר חתימה טובה! סיון.
להבנתי)
