שמות משפחה

[הדס ח]

העברת שם משפחה

האם מישהו יודע מה הסיבה שילדים בסוף המאה ה- 19 קיבלו את שם משפחת האם ולא כמקובל כיום את שם משפחת האב? הדס

 

[דני ענבר]

האם מישהו יודע מאיזה שם

פרטי הונגרי היה נהוג לשנות לישראל.ולהיפך ,איזה שם בהונגריה נתנו לילד שנולד בשם ישראל?

 

[חנה201]

אבקש את עזרתכם

האם מישהו יודע מדוע היו שמות משפחה כפולים ליהודים ברוסיה? מדובר על המאה ה-19 ותחילת העשרים? תודה

 

[Melitz]

איפה בדיוק ובאילו מקרים האם נתקלת בכך כתופעה גורפת או מקרים בודדים ?

 

[כוכה]

ישראל קסטנר נקרא רוז'ה

 

[Sender sin Hersch]

זה זה וזה../images/Emo9.gif

דוגמה ראשונה:

רבקה ברוידא בת ר' אלכסנדר ניקראת: רבקה ברוידא-אלכסנדרובה שם המשפחה הראשון הוא יהודי שם המשפחה השני הוא פאטרונימי (patronymical), כלומר ע"ש האב דוגמה שנייה:!|

דוד ברוידה-הלוי ניקרא ע"ש שמות משפחותיהם של שני הוריו

 

[סבא יעקב]

לא רוז'ה אלא רז'ו.

ריש בסגול, האות האחרונה נהגת בצורה שאינה קיימת בעברית.

 

[כוכה]

תודה על התיקון

 

[א77]

סבתי רחל היתה בהונגרית ROZ'A

 

[דני ענבר]

תודה לכל המאירים את עיני

לראות שאין הרבה קשר בין השם העברי לשם ההונגרי

 

[א77]

IMRE

דודי, אח של אבי היה ישראל, בהונגרית היה נקרא IMRE. איני בטוח שיש קשר בין השמות, ואולי שלא במתכוין הוא היה בהונגרית כך ובשמו העברי כך, אבל בכ"ז זו העובדא. הנה, שרי מצאה עבורי רשימת חלק ממשפחת אבי שם הוא מופיע, כמו ERNO שהיה יצחק [אבי], ואחיו ERVIN שהוא חיים יבדלח"ט. וכו'.

 

[עב]

מהניסון ההמשפחתי הצנוע שלי

לפי המשפחה שלי, אין קשר בין שמות עבריים לשמות הונגריים. סבי נקרא רז'ו, כלומר רודולף ושמו העברי היה מנחם. אחיו נקרא odon וזה לא עדן כפי שאולי ניתן לחשוב, כי שמו העברי היה אברהם. לאשתו קראו גיזלה ושמה העברי היה טובה. סבא רבא היה מארק ושמו העברי מיכאל. לאשתו קראו יוזפין ושמה היהודי היה פסיה. לא מצאתי שום קשר! ככל הידוע משנת 1848 ואילך, הייתה הונגריזציה של שמות פרטיים וגם של שמות משפחה. הדבר בולט בעיקר בקרב היהדים שחיו בערים.

 

[א77]

והנה הוכחה לצדק שבדבריך...

המנחם העברי אצלכם היה רודולף הלועזי. לעומת אח נוסף של אבי. האח מנחם יבדלח"ט, היה בהונגרית טיבור. אז הנה שתי מנחם, אבל זה רודולף, וזה טיבור...

 

[סבא יעקב]

בהיסטוריה המשפחתית שלי שינוי שם

המשפחה קרה רק בסוף המאה ה-19. משפחתו של אבי בסלובקיה שינו לקראת המעבר לבודפשט מ:Weisz ל:Vajda. במשפחה של אמא שלי לקראת המעבר מטרנסילבניה לבודפשט שינו מ:Rosengarten ל:Erdelyi (כלומר מטרנסילבניה). המקרה היחידי בו השם הפרטי חפף את השם העברי, לסבא שלי קרו בשתי השפות נתן.

 

[א77]

נתן מיוחד בגלל הרבה דברים...

אצלך, סבא יעקב א. המקרה היחידי בו השם הפרטי חפף את השם העברי, לסבא שלך קרו בשתי השפות נתן. ב. נתן זה שם שנקרא ככתיבתו ישר והפוך. ג. איני יודע אם זה נקשר, אבל ה"נתן" שהולך בדו סיטרי וכנ"ל. והנה רמז מפסוק כ"א בפרק ראשון שבספר איוב השם נתן והשם לקח יהי שם השם מבורך. אז כנראה שבשם נתן יש הרבה מעבר למה שנראה

סתםםם, כך, לא ברצינות. אתם הרי כבר מכירים אותי. פשוט, הרעיון צץ לי בראש.

 

[קורן אורית]

במשפחה שלי

גיזלה הייתה טובה ומארק היה מיכאל, אימרה היה חיים ואנוש הייתה אלישבע אבל גם חנה. בלה היה דב. לדעתי ברוב המקרים ניתן שם הונגרי ואליו תוספת יהודית שאין לה קשר עם השם ההונגרי.

 

[סבא יעקב]

היה נהוג ברוסיה.

 

[Melitz]

ומה הסיבה ?

 

[masorti]

אני שמעתי על תופעה כזו ...

ולהלן ההסבר... כדי שילד יקבל את שם המשפחה של האב, היו צריכים ההורים להיות רשומים אצל השלטונות כנשואים. הבעיה היא שרישום הנישואים חייב את היהודי מן השורה (שגר בעיירה נידחת ב"תחום המושב") לנסוע לעיר הגדולה, לבזבז זמן, ולשלם אגרה. מכיון שמנקודת מבט של יהודי העיירות מה שהיה חשוב הוא החתונה אצל הרב והכתובה, הרי שלא שינה להם מה רשום במרשם האוכלוסין הרשמי. נהפוך הוא, הם העדיפו להימנע מהתשלום שהיה כרוך ברישום הנישואים (שהרי היו עניים מרודים). חוץ מזה, כל מפגש עם נציגי השלטון היה רק פתח לצרות. בקיצור.... הרבה זוגות יהודיים לא טרחו להודיע לשלטונות על נישואיהם, ומנקודת מבט ממשלתית הם נשארו רווקים. כשנולדו להם ילדים, ברור שהליך הפשוט היה לרשום אותו כילד "חד הורי" ולא להסתבך בעירבוב האב. (צריך להסביר מדוע לא נרשמו כנשואים, ואולי גם לשלם קנס...) הרי ממילא כל יהודי העיירה ידעו במי ובמה מדובר ולא חשדו שהילד אינו ילד חוקי של שני הוריו. אז כך יצא שהיו ילדים שבבית הספר נקראו בשם המשפחה של אמם. (בבית הכנסת ממילא לשם המשפחה לא היתה משמעות, והאב הרי היה מוכר לכולם)

 

[ornan]

גם אני שמעתי על הסבר זה

בעיקר הדגש היה שהם לא רצו שהשלטונות יזהו אותם כיהודים, ולכן הנישואין, הלידות והרישומים התנהלו אצל פרנסי הקהילה היהודית ולגבי השלטונות, הילד נרשם רק אצל האם.... אחד המקורות לגניאולוגיה הוא פנקסי הקהילות היהודיות שמולאו ע"י רבני הקהילה, אותם פנקסים שנמצאו לאחר השואה נמצאים בספריה הלאומית במחלקת כתבי היד.