אני שמעתי על תופעה כזו ...
ולהלן ההסבר... כדי שילד יקבל את שם המשפחה של האב, היו צריכים ההורים להיות רשומים אצל השלטונות כנשואים. הבעיה היא שרישום הנישואים חייב את היהודי מן השורה (שגר בעיירה נידחת ב"תחום המושב") לנסוע לעיר הגדולה, לבזבז זמן, ולשלם אגרה. מכיון שמנקודת מבט של יהודי העיירות מה שהיה חשוב הוא החתונה אצל הרב והכתובה, הרי שלא שינה להם מה רשום במרשם האוכלוסין הרשמי. נהפוך הוא, הם העדיפו להימנע מהתשלום שהיה כרוך ברישום הנישואים (שהרי היו עניים מרודים). חוץ מזה, כל מפגש עם נציגי השלטון היה רק פתח לצרות. בקיצור.... הרבה זוגות יהודיים לא טרחו להודיע לשלטונות על נישואיהם, ומנקודת מבט ממשלתית הם נשארו רווקים. כשנולדו להם ילדים, ברור שהליך הפשוט היה לרשום אותו כילד "חד הורי" ולא להסתבך בעירבוב האב. (צריך להסביר מדוע לא נרשמו כנשואים, ואולי גם לשלם קנס...) הרי ממילא כל יהודי העיירה ידעו במי ובמה מדובר ולא חשדו שהילד אינו ילד חוקי של שני הוריו. אז כך יצא שהיו ילדים שבבית הספר נקראו בשם המשפחה של אמם. (בבית הכנסת ממילא לשם המשפחה לא היתה משמעות, והאב הרי היה מוכר לכולם)