תכלת, כל אחד רואה את העולם דרך
העיניים שלו. איני מתכוונת להתנצח איתך מה זו התמודדות ומה לא. כל אחד רואה את העניין אחרת וטוב שכך. בפגישות שאני הייתי בהן היו אנשים שסובלים מאוד ועדיין הצהירו שהם מגמגמים בכיף - אנשים שמרגישים רע מאוד עם עצמם ועדיין גימגמו בכיף כי זו היתה האוירה הכללית. הלוואי שהאנשים שאני פגשתי היו מגמגמים ומתמודדים! הלוואי שהיו מגמגמים ומנהלים שיגרת חיים! לא רק להיות מגמגם שוטף היא התמודדות, גם מה שעושה רונאל פישר היא התמודדות ענקית. גם כל דרך ביניים היא התמודדות גדולה ויומיומית, לא חייבים להגיע לשיאים של רונאל פישר כדי שזה יקרא התמודדות. אל תהיה צדקן, לצערי בגימגום לא תוכל לחדש לי מאומה. אם העובדות מדברות, ואם אמב"י נמצא בקשיים כה גדולים, קיצוץ של 2000 ש"ח לשנה לא יעשה את ההבדל. אם לא מגיעים לאמב"י מגמגמים, אם מגמגמים לא מרגישים שייכים לאמב"י ולכן גם לא משלמים דמי חבר שנתיים - צריך לבדוק למה, צריך לשנות גישה, צריך אולי להפוך את אמב"י לאטרקטיבי לכל ציבור המגמגמים. בהתארגנות הספונטנית שיצרו שני האריים ורונית מגיעים יותר אנשים מאשר למפגשים באמב"י (זו לא חוכמה לומר שבאים 10 אנשים כש- 6 מתוכם הם סטודנטים לקלינאות תקשורת) - צריך לנסות לחשוב למה זה קורה. איך קורה מצב שבו המארגנים אפילו לא העלו בדעתם לפנות לאמב"י לעזרה...