ל- rivers of babylon
אני מניח שאם תגובתי לא פורסמה עד עכשיו זה סימן שהצנזור שלהם מחק אותה حذفه الرقيب. הרעיון היה שאני הזכרתי שם את ח'אלד אלקשטיני خالد القشطينىשכותב בעיתון אלשרק אלאווסט الشرق الأوسط היוצא לאור בלונדון , וגם בעיתון العراق الحر עירק החופשית היוצא לאור בבגדד . אלקשטיני עיתונאי וותיק ומבוגר שמזכיר לנו נשכחות מימים עברו . בין היתר הוא מספר על سالم الضابط סאלם הקצין שהיה יהודי בתפקיד בכיר בצבא ובסמכותו לתת פקודה לחייליו המוסלמים להרוג מוסלמים אחרים כאשר בטחון המדינה מחייב זאת . מעולם לא התעוררה הבעייה כיצד יהודי רשאי לתת פקודה שכזאת . זה היה טבעי לחלוטין . זה אותו הקצין היהודי, שהזכיר אותו פרופ' שמואל מורה במאמרו האחרון ,שביקש אשרת יציאה מעירק מעבד אלכרים קאסם שהיה אחד מחייליו , והאישור ניתן כמובן . כל הסיפורים האלה על אותה תקופה כולל האיזכור של פרופ' מורה , משודרים בקולו של מר ח'אלד אלקשטיני בנוסף לכתיבתם . זה כמו שהמשורר נזאר קבאני קורא משיריו ולא מסתפק בכתיבתם . או כמו עבד אלווהאב ששר מהשירים שהלחינם לזמרים אחרים כגון איתה עומרי לאום כלתום . הדברים מקבלים הדגש יתר וטעמם עימם . אנחנו חברה חופשית . לא יפרסמו , לא צריך . לעומת הפתיחות הזאת , איברהים , הבן של דהוד חוסני עבד במשרד הפנים המצרי בשנת 1966 . אחד הפקידים באותו משרד שואל : איך נתנו ליהודי הזה לעבוד במשרד ממשלתי , כאשר ניצני המלחמה נראים באופק ? . דרך אגב , זה היה יהודי קראי .
