שמאל טוק

[חיפושית עצובה]

שמאל טוק

האם יצא למישהו לקרוא את עיתון "גלובס הערב" של אתמול ,ה-6.8.,ובו את חוות הדעת של דדי צוקר על השמאל? "מתי בפעם האחרונה הציג גוף פוליטי באגף שמאל תכנית כלכלית חלופית לזו הממשלתית? מתי לאחרונה הזדמן למישהו מכם לקרוא אודות גישה כלכלית שאפשר לכנותה שמאל (מודרנית,בסגנון טוני בלייר למשל)? האם אוסף הסיסמאות המדיניות והאידיאולוגיות שהוצגו לאחרונה על ידי גופי שמאל הם חלופה מעוררת כבוד למדיניותו של משרד התקציבים וסילבן שלום? האם לא משעמם לקבל-שוב-40 שניות במהדורת חצות כדי לחזור וללעוס את הפתרונות הכלכליים לחברה הישראלית בצורת "כסף להתנחלויות", "כסף לחרדים" ,ו"שיפוי למעסיקים"? בסדר,הבנו. אבל מתי תוצגנה כבר תשובות מציאותיות,רציניות,כאלו שישכנעו אותנו שלא חוברו בסיכה רבע שעה לפני מסיבת העיתונאים? שמאל שמבקש להיות תחלופה מוערכת לשלטון,חייב להציג דוברים כלכליים שנשאר להם מה לומר-גם אחרי שיציגו את התנגדותם לבניה בשטחים,וגם אחרי שיהיה ברור שהם בעד מלחמה עד טיפת הדם האחרונה נגד הברחת הון ומעלימי המס. גם אם העניין המדיני והעומס הבטחוני שואבים את האנרגיות האישיות והפוליטיות, הפקרת החשיבה הכלכלית לאידיאולוגיה של מערך התקציבים הינה לא אחראית בעליל. סוג של מעילה באחריות. כדי להמחיש עד כמה לא מעודכנת החשיבה השמאלית,די אם נזכיר כמה שאלות שנויות במחלוקת,גורליות למשק ומשמעותיות למבנה החברה הישראלית,מהן מתחמק השמאל: עבודה. אם עבודה היא ערך ליחיד,לחברה-האם מערך הרווחה עדיין מעודד אותה,או שקרה כאן משהו לא בריא? האם יכול להיות,שבישראל נבנו מערכות תמיכה שמעודדות אנשים להישאר בבית,ומרחיקות אותם מכח העבודה? האם העומס על המעמד הבינוני ועל כלל המפרנסים כבד מנשוא רק בגלל יציאת החרדים מכח העבודה,או גם בגלל מדיניות רווחה שהסתבכה בעצמה ומעודדת הישענות על כספי הביטוח הלאומי? מעסיקים. האם מדובר באויב מר, או בגורם שיש לו אינטרסים משלו,שלעיתים הולמים את האינטרסים של העובדים? גם אם להטבות מפעליות יש הרגל לצ´פר גם את בעל הבית, האם אין למשק עניין בחיזוק יזמים? ההרגל להסתער על שיפוי המעסיקים ועל כל הטבה למפעל,נראה פאתטי. אולי כדאי לשמאל להחליף את ההטבות לסוגיהן בספירת מקומות העבודה שמייצרת ההטבה,ולא רק במה שמתרחש בכיסו של בעל ההון המרושע? תשלומים אוניברסליים. האם זה הרגל,מסורת,או עצלנות אינטלקואלית להמשיך לדגול בתשלומים זהים של הביטוח הלאומי לקשיש המרוד ולקשיש השבע? האם כל מקבלי הקצבאות זכאים לתשלום זהה בגין ילדים, ללא מיסוי שיבטא פרוגרסיביות? למה זה צריך להיות ככה,אם צדק חברתי וקופת המדינה הם עקרונות חשובים? ואם העורכת היתה מאפשרת לי יותר מ-400 מילים, הייתי מוצא עוד סוגית מאקרו,ששמאל רציני חייב לתת עליהם תשובה ולא פלקט." הייתי מאד רוצה לשמוע את דעתכם (חוצמיזה חסר לכם שלא-העתקתי את כל הטור בשביל זה

) טלטול נ.ב. בקשר לשאלה שלי על בתי הדין הרבניים-נכון,עכשיו הם עדיין לא מתעסקים בזה,אבל כמה חברי כנסת חרדים,ביניהם אלי ישי,הביעו כבר בעבר את רצונם להפוך את ישראל למדינת הלכה עם בתי משפט לפי ההלכה. ואם גם פה אני לא מדייקת ומכלילה מדיי-אני מבקשת הסבר. תודה!

 

[DRYICE]

הבעיה לא בשמאל, הבעיה בעם בכלל

שלא מתעסק עם כלכלה בגרוש. אין לנו יכולת לדבר על תפיסות כלכליות ברמה של יותר מכדאי לקצץ מהמתנחלים החרדים לתת לדברים טבים חשובים. לאחרנה דקא מדברים, על רפורמות במס, שלכאורה אמורת לעשות חלוקה הוגנת יותר, אבל איזה חלק בעם מכיר את הרפורמה במס? מי עקב אחרי השינויים השונים. אם אני אתפוס מישהוא ברחוב ארצה לדבר עמו על מיסי מחזור מול מיסוי רווחים בשוק ההון, מה הסיכוי שהוא יידע על מה אני מדבר? אנחנו לא מתעסקים הרבה בכלכלה, אז וויכוכים של פליטיקאים על כלכלה, נשארים ברמה שאנשים יעקבו אחריהם, כשאני אומר שמתנחלים בעזה מקבלים פי 17 כסף מאשר אנשים בתוך הק הירק שצריך לקחת כסף משם ולהשקיע אותו בחינוך ממלכתי, אז אני לא רק אומר משהוא שיעזור לדעתי לכלכלה אני אומר משהוא שאנשים מבינים ומסכימים בקלות. לעומת זאת אם אני אנצל את הזמן הקצר שיש לי בפריים טיים לנסות להסביר שלדעתי יש להמנע ממיסוי מחזור ולו לזמן קצר למרות הפשטות שכן זה יפגע במשקיעים הקטנים שלא באמת מריחים בשק ההון אבל עדיין תרמים רבות לכלכלה. אני אהיה פשוט פחת אפקטיבי. וגם פה זה דוגמאות פשוטות שאני במקרה מכיר. DRYICE

 

[הגינגי]

צודק במאה אחוז

א. ניתן להסביר את התופעה בכך שאנו עוד חיים במעין ספארטה מודרנית, חברה בה קודם כל אנחנו חושבים על הישרדות בטחונית, בצדק או לא, ולכן אין לנו זמן להתעמק בעניינים כלכליים. כל אזרח ישראלי ממוצע יכול להיות שר בטחון לא רע אבל בכלכלה מעטים האנשים ביננו שיודעים דבר. ב. לכן אני קורא להעביר יותר פעולות חינוכיות בנוער בנושאים כלכליים גרידא, ולאחר מכן לעצב מדיניות כלכלית אמיתית של התנועה. מה שקורה היום זה שאנחנו קובעים מדיניות לפני שנאחנו יודעים עובדות.