שם עצם

[shandor1986]

שם עצם

שלום לכולם,
קראתי שלשמות עצם ניתן לשייך ה' הידיעה וכינויי שייכות. ירושלים היא שם עצם לפי מה שהבנתי אבל אי- אפשר לשייך אליה את ה' הידיעה. כינוי שייכות כן. האם כל שם עם חייב לכלול בתוכו את ה' הידיעה? האם " בר בראון" זה גם שם עצם? הרי אי אפשר להוסיף את ה' הידיעה. האם אפו זה גם שם עצם ומדוע?
סליחה על השאלה המבולבלת וחוסר הידע

 

[trilliane]

שמות פרטיים הם מקרה מיוחד של שמות עצם והם מיודעים מטיבם

לכן לא ניתן (בד"כ) וגם אין צורך ליידע אותם שוב.

"פגשתי אישה ברחוב" – אישה כלשהי.
"פגשתי את האישה ברחוב" – אישה מסוימת.
"פגשתי את מיכל ברחוב" – אישה מסוימת.

"מיכל" היא כבר אישה מסוימת (כי זה שם פרטי) ולכן שים לב שגם לפניה משתמשים במילית "את" כמו לפני "האישה". כלומר מיכל כבר מיודעת, לכן לא נגיד "המיכל" (לפחות לא בדרך כלל...).

גם באנגלית שמות עצם רגילים מקבלים בד"כ תווית סתמית (a) או תווית יידוע (the) אבל שמות פרטיים לא, מאותה סיבה.

שמות פרטיים הם שמות של בני אדם (כולל שמות משפחה), מקומות, חברות, מותגים, יצירות תרבות ועוד.

את חלק מקובל ליידע; בעברית מקובל לידע נהרות, הרים וחבלי ארץ, חלקם עוד מתקופת המקרא (הירדן, הירקון, הכרמל, הגלעד, הנגב...). יש גם שמות מדינות שמיודעים מטיבם, בעיקר צירופי שמות "רגילים" (ברית המועצות, ארצות הברית, חוף השנהב, הרפובליקה הדומיניקית, הוותיקן...). באופן דומה יש שמות שמקובל ליידע בשפות נוספות, למשל "The Netherlands" (ארצות השפלה) באנגלית (בעברית קוראים לה "הולנד", אבל למעשה זה שמם של מחוזות מסוימים במדינה). בערבית מקובל ליידע שמות מדינות והיידוע הוא חלק משם המדינה, למשל ירדן (الأردنّ) או עיראק (العراق).

זה בקצרה על קצה המזלג...

אגב, שמות פרטיים לא ניתן לשייך בד"כ בכינוי קניין חבור. אם אני רוצה לומר "מיכל שלך" אני לא אומר "מיכלך" וגם "ישראל שלנו" אינה "ישראלנו".