שם לילדה ע"ש הסבתא?

שם לילדה ע"ש הסבתא?

לחבר שלי עומדת להיוולד בת במזל טוב. לאחרונה פנתה אליו חמותו וביקשה כי הילדה תיקרא ע"ש אמה המנוחה (כלומר ע"ש האמא של החמות, שהיא הסבתא של אשת חברי). לחברי יש הרגשה רעה מאוד בעניין, הוא לא רוצה לקרוא לילדה ע"ש המנוחה או ע"ש כל נפטרת אחרת (וגם לא בתור שם שני), הוא רוצה שהיא תתחיל בחיים בלי "חבילה" של המזל שיכול להביא עליה השם הזה. יש גם לציין כי המנוחה אינה נקראת בשם תנ"כי כלשהו, כגון למשל רחל, כי במקרה כזה היה אפשר להתכוון לקרוא לילדה ע"ש רחל אמנו בעוד שהחמות היתה מקבלת את ההרגשה שקוראים לה ע"ש הסבתא המנוחה. כמובן שאם חברי משיב בשלילה לבקשת חמותו יווצרו מזה מתחים במשפחה. השאלה היא האם חברי יכול להסתמך על הלכה כלשהי כדי להמנע מקריאת שם הילדה ע"ש המנוחה? כפי שציינתי, הוא מאוד לא רוצה לקרוא לה ע"ש הסבתא המנוחה.
 
בעצם כיבוד החמות או האמא

מקיימים מצוה. ובזה לבד יש זכות לילוד. בכל מקרה, דווקא זכות גדולה היא גם לילוד וגם להורים שנתגלגלה לידם זכות כזו. ושלא יחשוב אף הורה כי ילדו החדש נולד בלי חבילה. או שלא יחשוב אדם שבנו קיבל שם של מישהו מנוח, כי בנו מגיע עם פעקאלע לעולם. תפקידו של האדם בהגיעו לעולם, אינו ידוע לנו והוא לא נקבע ע"י הוריו. יש מציאות המכתיבה במעט להוריו איזה שם לתת. ובמקרה זה, כשמדובר ברצון טוב ובהסכמה מלאה, אז זכות כיבוד הורים תעמוד גם לתינוק, להשלים ייעודו בעולם מתוך בריאות והצלחה. ומשהו מתלמוד בבלי מסכת סוטה דף י' ע"ב אמר רב חנין בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא, יוסף שקדש שם שמים בסתר זכה והוסיפו לו אות אחת משמו של הקב"ה, שנאמר עדות ביהוסף שמו (תהילים פא. ו), יהודה שקדש שם שמים בפרהסיא (במעשה של תמר שאמר צדקה ממני) זכה ונקרא כולו על שמו של הקב"ה. (כי בשם יהודה יש את ארבעת האותיות משמו של הקב"ה. וחשבתי כתוב בספרים הקדושים שבנתינת שם לתינוק נכנס רוח נבואה בהורים לקבוע שם המתאים לילוד. והנה כאן ביהודה נקרא כך על שם העתיד שיקדש שם שמים בגלוי כמו שקראנו בגמרא, ביהודה שזכה ונקרא כולו על שמו של הקב"ה על שקדש שם שמים בפרהסיא, והרי בעת לדתו כשאמרה לאה הפעם אודה את ה' על כן קראה שמו יהודה (בראשית כט. לה), עדיין לא קדש שם שמים בגלוי. אלא על שם העתיד. וזה הרוח נבואה בהורי הילד. בכל אופן, מסרי להורי הילד שאמור להיוולד בשעה טובה, כי היו ילדים בעולם שנולדו עם 'שם חדש' כביכול... ולא הכל דפק בחיי אותם ילדים. ומאידך, זכות כיבוד ההורים דיה לגרום לתינוק חיים טובים. ויזכו לנאמר בתורה 'למען ירבו ימיכים וימי בניכם וגו' [דברים יא. כא].
 

David i

New member
לא.

כל תינוק שנולד, הינו בריה חדשה, עולם חדש לגמרי, בלי שום חבילה על גביו. התורה קבעה את תפקידנו בעולם בצורה ברורה מאד, לחיות כיהודי ולנהל חיי תורה וקדושה, ולעבוד את הבורא בכללי עבודה מאד מאד ברורים וידועים. ובנוגע לשאלה, קריאת שם ע"ש הסבתא המנוחה אין במשמעותה המשך ה"מזל" של הסבתא, מה שיש בכך זה רק ענין רגשי ורצון הטבעי להקים כעין הנצחה לאישיות שהיתה נערצת. כמובן שרגשות אלו רצויים ונכונים, ולכן, כמו כל דבר טוב שאמנם נראה לנו פשוט, ראו בכך חכמי ישראל ענין גדול ונשגב. יש לציין שהמנהג הוא בהחלט לא מחייב, ואם ההורים אינם רוצים בכך, זכותם המלאה לבחור שם כטוב בעיניהם, אלא שמתחים במשפחה מהוים שיקול די מכריע, ועל כל אחד לשקול בדעתו בנידון (אך כאמור אין כל סיבה לדאגה אם אכן תיענו לבקשת האמא). חשוב להזכיר, שבזמן הקדום לא היה מנהג זה קיים בכלל, אף אחד מבני יעקב לא נקרא בשם אברהם או יצחק, המנהג החל כנראה בזמן התנאים, אם כי אינו נזכר בדבריהם.
 
למעלה