של מי הילדים?

[ק א ס י ו פ א ה]

של מי הילדים?

חברה מדברת איתי היום בעבודה ואומרת שהנחיתו עליה ישיבה ב-4. עכשיו היא צריכה לשבור את הראש מאיפה להקריץ ביבי סיטר בהתראה קצרה. התחלנו לדבר על הנושא ואיך (כמעט) תמיד הילדים הם הבעיה של האימהות. ואני מדברת לא רק על אלו שעובדות בבית או במשרה חלקית בחוץ. גם אלו שעובדות במשרה מלאה, בדיוק כמו הבעל, אחראיות לדאוג לילדים אח"צ ולמצוא סידור אם הן מתעכבות. לבעל אין שום בעיה. הוא לפעמים אפילו לא מתקשר להגיד שהוא מאחר כי ברור שהוא יגיע כשהוא יגיע (ואני לא מדברת רק על הפרטי שלי). ואילו האישה צריכה ללהטט בין משרה רשמית ועוד משרה, לא פחות תובענית אבל הרבה פחות מובנת, של גידול הילדים. מה דעתכם? איך זה אצלכם? אצל הסובבים אתכם? האם זה נכון? ואם כן למה זה ככה?

 

[ליאתשלשחר]

הילדים הם משותפים

החלוקה שווה בלי קשר אם האמא עובדת מחוץ לבית או לא. בן זוגי שותף מלא ופעיל בסדר יום, תמיד אני יודעת מתי הוא מגיע, תמיד נמצא כשצריך. אני לא מבינה למה האמא היא האחראית הבלעדית.

 

[g u r a]

של מי הם בכלל?

איך זה אצלכם?--אותו הדבר. זה ברור שאני זו שדואגת "לסדר את הילדים" כשצריך..והוא חופשי כציפור..כל צעד שאני עושה..חייב להיות מתוכנן בקפדנות..מי יקח, מתי,להכין אוכל, וכ"ו.(אבל חייבת לזקוף לזכותו שהוא עוזר הרבה.ואם אני יוצאת הוא מגיע להיות איתם,ומנסה להקל עד כמה שיכול.) אצל הסובבים אתכם?--אני לא מכירה אישה / אמא שהמצב אצלה הפוך

האם זה נכון? ואם כן למה?--לדעתי כי כך זה היה גם בבית אמא ,וסבתא, וסבתא רבה..וכך ברא אותנו האל...וכך חונכנו, וזה מה שרואים בסרטים,אפילו בסדרות החלולות שיש בהופ...תמיד האמא בבית, והאבא בעבודה.

 

[מיריVA]

אצלנו אני זו שיוצאת כל יום בחמש

ולוקחת אותו ואבא משתדל להגיע ב 6-7. התפקיד שלו יותר תובעני ואני פשוט לא רוצה להישאר יותר מאוחר. אם אני צריכה להישאר (קורה בתדירות של פעם בשבוע שבועיים) אז 99% שהוא יוכל לצאת - מקסימום הוא יעבוד בערב מהבית אם צריך. אני חושבת שהאחריות שווה אבל כל אחד והציפיות שיש ממנו בעבודה ולאן שהוא רוצה להתקדם. אני לא מתקדמת ובעלי כן ומכאן ההבדל. אבל אני בלי קשר לילד לא חייבת קידום - לא בא לי לנהל ולא רוצה לבלות אחרי חמש בעבודה. אז מכאן ההבדל לדעתי.

 

[מחזיר אהבות עתידיות]

בטח שלי אלא מה ../images/Emo68.gif../images/Emo68.gif

וזה ממש לא משנה את עובדת היותי גבר גרוש וגר בעיר אחרת מאשר בנותיי אבל זו לא חוכמה גדולה..בעיניי אבהות זה זכות כפי שאמהות זו זכות ואיני רואה הבדל מבעד לעיניים שלי.. לעשות דברים כבשגרה משך שנים זה ממש לא מובן מאליו ..נדרשים הרבה כוחות ותעצומות נפש כמו גם להקריב המון מהנוחות נפרטית שלך ..מזמן פרטי ולעיתים ע"ח עבודה שאתה נאלץ להשלימה אחר כך..ועוד סיטואציות בהתאם לנסיבות אשר פוקדות אותנו מעת לעת.. ואספר לך רק תקציר מאתמול שתבינו למה מתכוון... 06:30 בבוקר..(כמו כל בוקר) ..שיחת טלפון ..הכדורסלנית על הקו..אבא אתה בא..כן תהיי מוכנה בשבע..מגיע..ואז נכנסת לרכב..הבת שניה באה גם להגיד לי בוקר טוב כי יש לה יש טרמפ אחר קבוע לקצה השני של העיר בבית ספר תיכון אחר(לא לפני שיש לה תקציר בקשות להיום..אבא אתה בא בערב ..יש ואם צריכה משהו כמובן שמבקשת )..בקיצור הבת השניה מביאה עימה גם את הבת של גרושתי..(מנישואיה השניים) לא להתבלבל...בנותי כבר בתיכון..ובתה של גרושתי בת 3..אז חיש מהר הולכים לגן..שמים אותה שם..לוקח את הבת לבית הספר התיכון לדעתי המפורסם ביותר בארץ.."בליך"...לא לפני שבודקת מצב הארנק שלי ומשנוררת כמה שקלים..אבא אפשר ברד..שוקו..לפעמים זה מתחיל בטלפון מהערב..אבא כשאתה בא בבוקר תעשה לי סנוודיץ שוקלד..למרות שגרושתי מכינה לכל אחת מהן 2 סנוודיצים כל בוקר..אבל לפעמים של אבא טעים יותר.. וככה חולף לו יום העבודה...לא לפני שמקבל משהו כמו 10 טלפונים..נו מתי אתה מגיע..פותר בעיות ...גיל טיפש עשרה כבר אמרתי...חבל"ז איזה גיל קשה זה..אבל מה צריך להיות רגוע מה שמשתדל רוב הזמן להיות..למרות שיש בהחלט רגעים שמתרגז.. טוב מגיע בערך בשש וחצי בערב ..אוסף בדרך את הבת השניה משיעור עזר באנגלית ..עוצרים בדרך..לקנות לה משקפיים לטיול השנתי שיוצאת ביום רביעי..וממשיכים הבייתה אליהם..לוקחים את הבת השניה..וגם את הילדה הקטנה ..(בהזדמנות אספ]ר לכם עוד עלייה היא ממש מתוקה ויודעת להבדיל ביני לבין האבא שהוא בעלה של גרושתי וכשבנותיי קוראות לי אבא היא לא מתבלבלת וקוראת לי בשמי הפרטי..ולפעמים זה יוצר קוריוזים ).. הולכים לגלידריה..קונה להם גלידה..צוחקים..מחליפים חוויות..דואג להתעדכן מה קורה עימן..ואז מחזירן לביתן שמחות ומרוצות... וזה רק תקציר של אתמול...וכל יום ביומו...מבחינתי זו שיגרה ברוכה ועושה הכל באהבה..ויודע שאין דרך אחרתלנהוג מלבד זו דרכי.. מה שאני מכנה בזרגון שלי הפנימי - הציווי המוסרי העילאי הפנימי הקיים באדם....... מחזיר.. אהבה מטבעה מתקבלת כשבאה מלב שלם

 

[maybesure]

שלי שלי שלי ולפעמים שלו

אני מעירה בבוקר, ומסיעה כל אחד לכיוון אחר של היישוב לבי"ס שלהם. אני מחזירה בצהרים מבי"ס, ולשם כך עובדת מתמיד רק חצי יום. אני מבשלת צהרים, האיש לפעמים מארגן ארוחת ערב-במיוחד ביום הלימודים שלי. אני מסיעה לחוגים-הוא לפעמים מחזיר מהחוגים אם הוא מספיק. השנה הוא ממש ממש משתדל! אני דואגת שיכינו שעורים, ושיאכילו את בע"ח, ויארגנו את המערכת למחר. אני דואגת לכל הגיחות לקופת חולים, טיפולים טיפולי שיניים וכו' מצד שני--הוא מרוויח לשעה פי 7 ממני, אז אין סיבה מספיק טובה שיוותר על שעות עבודה כרגע בשביל זוטות של ילדים. בימי שישי הוא מסיע לבי"ס ואוסף קבוע. הוא עוזר במסגרת אפשרויות הזמן הפנוי שלו.

 

[Tully Is Here]

בינתיים היא שלי

אני בבית והיא קשורה אלי 24 ויונקת בלעדית, אז היא בעיקר שלי. כשאמה תגדל אני מאמינה שגם התפקיד של אבא יגדל אבל כיון שאני STAY AT HOME MOM, נראה לי שהתפקיד שלי תמיד יהייה יותר גדול. רב המשפחות שאני מכירה זה ככה, אמא זו תמיד הברירת מחדל, אבל יש לנו זוג חברים עם תינוק שהאמא ממש מנהלת חשבונות עם האבא מי קם יותר פעמים ומי החליף חיתול אחרון ושם, גם כיון ששניהם עובדים, החלוקה יותר שווה. אני עדיין מעדיפה את הדרך שלנו ולא לנהל חשבונות ומריבות. למה זה ככה? כי זו החברה וזו הסביבה ואנחנו אוהבות להיות קדושות מעונות. כמה פעמים ערכנו פה דיונים על "אני מעדיפה לעשות לבד כי עד שהוא יעשה תצא הנשמה וגם אז הוא ייעשה לא נכון"? כאלה אנחנו, הרי אם נציב עובדות שום גבר לא ישאיר את הילד שלו רעב או בחיתול מלוכלך, אבל אנחנו תמיד נעשה יותר טוב...

 

[Miss פטל]

../images/Emo41.gifאצלנו בבית זה שונה!

מי שזוכר, אני גם סיפרתי על זה קצת במפגש

אצלנו בבית זה הפוך- אבא הוא ה"אמא" של אח שלי. אמא שלי עובדת משרה מלאה, לפעמים מתעכבת עד 7-8 בעבודה, יש לה גם חוג כמה ימים ישר אחרי עבודה, ואז היא חוזרת ב 10 בערך. מהרגע שאחי נולד(והיום הוא בן 3) אבא שלי מגדל אותו, דואג לו וממש ה"אמא" שלו. תקופה ארוכה אבא שלי לא עבד ועכשיו עובד מהבית על מנת להיות עם אח שלי כמה שיותר זמן. לכן הוא כל היום איתו, גם כשאחי רק נולד ואבא עוד עבד בעבודה רגילה, גם אז אבא היה זה שהיה נשאר בבית או נהיה גמיש עם השעות בשביל לבוא הביתה לילד. אז כן..זה קורה וזה אמיתי