שלי

krina

New member
וואו, מאיפה זה הגיע?

טוב, היה נהדר וכמה חבל להפרד. היתי מבקשת שפשוט תפתחי בלוג חדש, הכל מהתחלה, אבל אני מניחה שאת לא רוצה. אתגעגע. קארינה
 

נוי נוי

New member
היי!!! ../images/Emo12.gif../images/Emo12.gif../images/Emo2.gif

מזל שעידו פירסם כאן את ההודעה הזאת, אחרת היה לוקח לי זמן לעלות על זה לבד. באמת נראה לי מוזר ששלי לא מעדכנת הרבה זמן, אבל כל פעם שנכנסתי ל"אי-אפשר" ראיתי שוב ושוב את אותו הפוסט "אל תדאגו, לא נעלמתי" וכו´. אני לא יודעת מאיפה באה לי ההברקה הגאונית, אבל עשיתי ריפרש ושם כבר נתקלתי בהודעת הפרידה, ועכשיו כל מה שיש לי לומר הוא: מה לעזאזל??... שלינקה, את לא עוזבת, את פשוט לא יכולה, כי אנחנו לא ניתן לך. ככה לא עושים. ביום שאדע שמישהו ממכרי הגיע לבלוג שלי, אני פשוט אעשה סריקה מהירה בארכיון כדי למצוא חומרים "מפלילים", ואז אמחק אותם או אשנה קצת. אולי אצטרך פשוט להשתמש באופציה של "הגדרת בלוג כפרטי". נכון שזה קצת יחסום קהל חדש, אבל לך יש שני בלוגים ואת יכולה לשחק עם זה: את המחשבות הכמוסות באמת תכתבי בבלוג הפרטי של ישראבלוג, עם גישה רק לאלו שאת סומכת עליהם באמת, ואת שאר הדברים, הפחות אינטימיים (מי אמר שאת צריכה לחשוף את הקרביים שלך עד הסוף בשביל שיהיה מעניין לקרוא?) תכתבי ב"אי אפשר", מתוך ידיעה ברורה שאנשים לא רצויים אכן יכולים להגיע לשם, ולכן תצנזרי טיפה ותעגלי פינות מראש. כשיש לך משהו טוב ביד, יקירתי, אסור לך לזרוק אותו... (ולמה שלא תחליפי את כתובת האתר ותשאירי בכתובת המקורית הודעה נוסח "סגרתי, עמכם הסליחה"?) חוץ מזה, אני כבר מכירה אותך. אני יודעת שתחזרי. אז אני לא נפרדת. אוהבת´ותך המון, אחותי.
 

krina

New member
אפשר לקוות פשוט שפעם...

נמצא איזה בלוג עם כותבת חמודה בשם בדוי כולשהו עם סגנון קולח ומרתק. מי שמכיר את הכתיבה ידע שזו היא...
 
לא שלי../images/Emo70.gif בבקשה תחזרי....

גם אני לפני כמה זמן גיליתי שידיד די טוב שלי קורא לי את הבלוג, אבל את יודעת מה? לא אכפת לי... אם יש שם משהו שמפריע לו, זאת בעייתו, ואם אני כותבת שם על אנשים ששנינו מכירים אז סבבה, עדיין זכותי לחשוב מה שבא לי... ולכתוב מה שבא לי, הגיגים אישיים ומה לא? אני לא אצנזר את עצמי בגלל זה ובטח לא אוותר על משהו שאני נהנת ממנו (וכן אני יודעת שלא עדכנתי הרבה זמן... אבל אני אעדכן היום) שלי, תחשבי שוב, מקסימום תפתחי בלוג חדש תחת שם אחר... אנחנו אוהבים אותך... חבל
הדר
 

איה@

New member
עצוב לי../images/Emo70.gif

מאד עצוב לי. שלי - מצד אחד אני מבינה את שיקולייך. מצד שני - אני ממש מקווה שתמצאי - את הדרך להמשיך ולכתוב בכל זאת. אוהבת אותך מאד!
וכבר מתגעגעת........
איה.
 

שלינקה

New member
עצוב... באמת עצוב

אבל כנראה שזאת ההחלטה הנכונה. הבלוג נסגר (בינתיים? כנראה שלא. כנראה באופן סופי) ועשיתי את זה עם הרבה כאב לב. אין ברירה. אין טעם שאכתוב עם זכוכית מגדלת על כל מילה, זה פשוט לא זה. בכל אופן, אני נשארת כאן, בבלוגוספירה המקסימה הזאת. הפעם כקוראת... (צריך לנסות הכל, לא?!) והמון תודה לכם! חיממתם את ליבי... שלי. (כמה מוזר לחתום למטה בלי לקשר לשומקום...)
 
שלי, אני לא יודע אם זאת החלטה

נכונה... רק רציתי להגיד שאני מרגיש תחושת הזדהות מאוד חזקה איתך, ועם מילות הפרידה שלך... גם לי קרה מקרה דומה (אבל שונה).
 

שלינקה

New member
אז טוב שלפחות אחד מאיתנו

יודע שזאת ההחלטה הנכונה... אני עדיין שוברת את הראש אם יש דרך לכתוב באופן אחר. כנראה שאין. תודה על ההזדהות, בכל אופן. זה כיף לדעת שמבינים אותי. שלי.
 

שלינקה

New member
אני עוד מחפשת אותן... (את הדרכים)

יש רעיונות? בא לי לחזור, אבל לא מצאתי איך.
 
דווקא יש לי רעיון מצוין בשבילך!

אם את אוהבת לכתוב (שירה, סיפורים וכ´ו) תוכלי להביע את זה דרך זה. כל פוסט יהיה שיר מסוים שיאפיין את מה שאת רוצה לכתוב בצורה קצת יותר סגורה ואנונימית וכך הפרטיות שלך תישמר..את יכולה גם רק לצטט משירים או לכתוב כמובן..נגיד סתם לדוגמא, יום הזיכרון ליצחק רבין ואת רוצה להביע משהו בעזרת שיר(לא חייבת לכתוב אפשר גם לצטט) נגיד את "שיר לשלום" או משהו כזה..חשבי על זה :)
 

שלינקה

New member
דווקא רעיון מוצלח מאוד!

אלא שלצערי זה לא ממש הסגנון שלי. אם כבר לכתוב - אז לכתוב... סתם ציטוטים או דברים קצרים זה לא אני. חבל, אה?
 

אסף כץ

New member
לשלי..

חבל לי לשמוע על הסגירה. עזרת לי כל כך הרבה, ותמיד תשארי האמא של הגורו. תודה על הרצון ותודה על העזרה אני רק יכול לקוות שיום יבוא ותחזרי לרשת. אם את זוכרת, גם לי היה מקרה כזה. ופשוט מה שעשיתי זה עברתי כתובת ואמרתי לכל מי שלא רציתי שיכנס שסגרתי את הבלוג. בכל דרך שתבחרי, בהצלחה בעתיד! ממני, הילד עם הגורו
 

שלינקה

New member
וואוו! יש לי בן וירטואלי?! ../images/Emo9.gif

זה באמת מאוד חסר לי לא לכתוב. אני מאמינה שאחזור איכשהו, מתישהו. תודה.
 
למעלה