שלי, שלי, שלי, שלי....
רציתי להתייעץ לגבי איך רצוי להגיב כשהילדה בת השנה ושמונה, מלאימה כל דבר ששייך לאח שלה (או ילדים אחרים בסביבתה), ומכריזה "של גלי". כל הנסיונות להסביר לה שזה שייך למישהו אחר גוררים פרץ של בכי וצרחות וגם כשהיא נרגעת, היא לא שוכחת ורודפת אחרי החפץ עד שהיא משיגה אותו, דבר המצית את המריבה מחדש... יש לציין שזה ממש מעיק, אח שלה לא מסוגל לבנות בלגו, לצייר, או כל פעילות שמערבת חפצים בלי להתעמת איתה (הבעיה היא שהוא מוותר לה המון, כי הוא מאוד סובלני כלפיה) ואני עסוקה כל הזמן בלהעסיק אותה שלא תפריע לו. האם יש יסוד להניח שהיא מבינה טוב מאוד כשאומרים שהחפץ שלקחה הוא של מישהו אחר ? כי נראה שהיא אטומה לגמרי להסברים.
רציתי להתייעץ לגבי איך רצוי להגיב כשהילדה בת השנה ושמונה, מלאימה כל דבר ששייך לאח שלה (או ילדים אחרים בסביבתה), ומכריזה "של גלי". כל הנסיונות להסביר לה שזה שייך למישהו אחר גוררים פרץ של בכי וצרחות וגם כשהיא נרגעת, היא לא שוכחת ורודפת אחרי החפץ עד שהיא משיגה אותו, דבר המצית את המריבה מחדש... יש לציין שזה ממש מעיק, אח שלה לא מסוגל לבנות בלגו, לצייר, או כל פעילות שמערבת חפצים בלי להתעמת איתה (הבעיה היא שהוא מוותר לה המון, כי הוא מאוד סובלני כלפיה) ואני עסוקה כל הזמן בלהעסיק אותה שלא תפריע לו. האם יש יסוד להניח שהיא מבינה טוב מאוד כשאומרים שהחפץ שלקחה הוא של מישהו אחר ? כי נראה שהיא אטומה לגמרי להסברים.