שלמה וורבנר- שהיה המעבד והמלווה
ואח"כ שנים רבות טכנאי בגלי צ.ה.ל- הדריך אותנו בלהקת החתונות של הקיבוץ- רמת דוד- שנקראה בשם דש"ם. לקראת כל חתונה חברנו- כולל עבדכם- מלים למנגינות- מכל מיני מקורות כולל שירי יידיש, שהביא זאב רבן- ממיסדי הקיבוץ- או בנו שגם חיבר מלים, למעשה את רוב השירים. היתה לנו אקורדיוניסטית, אחת ושניה ובשלב מסויים החלטנו לשפר את הצד המוסיקלי ואז נסענו לדבר עם שלמה משריד. היתה לנו שיטה- שבה היינו מביאים את בנות הלהקה.הצעירות והיפות..וכך שכנענו את שלמה..וזה לפי עצת חבריו של שלמה לשלישייה- שהיו אתי במילואים. ואכן בצענו איתו את קליניקה -במלים על המקרר הראשון שהוכנס לחדרי הקיבוצים. אפילו בבית התק"ם- אז ´בית האיחוד´ בת"א- הגענו עם השיר הזה למסיבת חנוכה של העסקנים. אגב ´בית האיחוד´ שכן שנים רבות ב´בית האדום´ ברחוב הירקון שבו היה קודם מטה ´ההגנה´. שיר אחר היה לפי מנגינה של ברל אייבס זמר העם האמריקאי- ובו חברתי מלים על ´ילדי התנובה´ שאוכלים ´בננה אהובה´ והוא היה ל´המנון זמני´ של חטיבת הנוער של האיחוד. אפילו שיר של החיפושיות קיבל מלים על הגננת.. הלהקה הזו שרה משנת 1961 עד 1975 כשהדגל עובר מדור לדור..ומחתונה לחתונה וזה היה ללהיט של החתונות..!
