כעורכת לשון (שלא התעסקה בזה...) אני מעדיפה את הניסוח השני
כי הוא הגיוני לי יותר כשיושבים ומנתחים אותו. מנגד, דוגמה 1 מייצגת סגנון דיבור מקובל (שלא יושבים ומנתחים אותו, אבל מבינים אותו) ואם הטקסט אמור לשקף זאת (למשל פרוזה שיש בה שיח, דיבור ישיר) ולא שואף דווקא ללוגיקה/תקניות אלא לאותנטיות, אפשרי. הסיבה שהייתי משתדלת לשנות בכל זאת היא שהמשפט הראשון פשוט מסורבל. גם כששלילה כפולה נכונה לוגית, היא דורשת ריכוז והרהור מסוים לא פעם ועוצרת את שטף הקריאה. בהנחה שזו לא המטרה, בעיניי עדיף להימנע.