שליטה מנטאלית

[nerissa]

תבור

מערכת בדסמית היא בדיוק כמו מערכת ונילית. דרושה כימיה פיזית, נפשית ורגשית. אם אין את זה - זו לא מערכת יחסים. זו כמובן דעתי האישית

 

[תבור.]

לא נותר לי אלא להסכים...../images/Emo45.gif

 

[אייבורי]

חושב שאני אוכל לעזור פה

אכן קשר בין זוג בקשר של שליטה מנטאלית נראה על פניו עם אלמנטים של פסיכולוגיה, הקשר הוא עמוק, רגשי, סוחף (ומסוכן כמו שנריסה אמרה). יש בו אלמנטים שונים מהותית, ראשית הקשר אינו תחום בזמן (כמו פגישה עם פסיכולוג) הקשר הוא הדדי, קרי גם השולט והנשלטת הינם פועלין בו בחלקים שווים (כל אחד בחלקו הוא), שנית ביצירת שליטה מנטאלית מצטרפים גם אלמנטים מינים שמגבירים את התחושות בעוד אצל הפסיכולוג יש גבול ברור (לפחות נדרש מצידו שיהיה גבול). המטרות שונות, קשר בדס"מ בעל אלמנט של שליטה מנטלית מהווה קשר זוגי לכל דבר, כמו בכל קשר זוגי, מערכת היחסים מובילה כל אחד להיות אדם טוב יותר, שלם יותר, בעוד קשר פסיכולוגי הינו אחר מהותית. מקווה שהברהתי היטב את דעתי. דבר חשוב שנריסה אמרה הינו התלות, מניסיוני שליטה מנטאלית מתחילה בתלות, זה הבסיס לקשר, שם בנקודת אמון מלאה,מתחילה יצירה אחרת של התבגרות, חלק משליטה מנטאלית הינה היכולת לדעת מתי לסיים, מתי הצדדים פורשים כנפים וממשיכים הלאה (אם כי זה לא מחוייב מציאות) ליצירת שליטה מנטאלית נדרש המון סבלנות, דחיקת גבולות איטית, המון זהירות, מאחר ושליטה מנטאלית עלולה להוציא המון כאב ופחדים. אישית אוהב במיוחד את השלבים הללו, בהם האמון והתלות מביאה לשיחרור משדים פנימיים, הריסת הפחדים הבסיסים ביותר שלנו, לעיתים גם ביטול מנגנוני הגנה נפשיים, מרתק, מסעיר ובעיקר מספק

 

[זאת]

תודה

נריסה ואייבורי. הבנתי משהו מכל זה. לפחות בתחושה, גם אם עוד לא במילים. ובאופן משונה, פתאום התחילו לי מחשבות שאולי אני צריכה דווקא להיות למעלה, ולא למטה. המממ.... נסתרות דרכי האל, כבר אמרתי? )

 

[mrstar]

ועוד קצת על יחסי שליטה

בהחלט דיון מעניין, ואולי אוסיף קצת... יחסי שליטה בעיניי, הינם מעבר לריגוש המיני ("ויש ריגוש" כמו שאומרת שלי יחימוביץ'), ומעבר אפילו לרובד הפסיכולוגי. הם כוללים גם את זה וגם את זה. הם נוגעים במהות, במהות הרוחנית שלנו, הם נוגעים במקור ממנו נובעים ה"פסיכולוגיה" שלנו והמיניות שלנו. זהו, בלי להשמע פופוזי,

מסע של צמיחה אישית ורוחנית, ואם הייתי נדרש להגדרה על רגל אחת, הייתי אומר : ללמוד לחיות מתוך אהבה וריגושים של נתינה והתחברות, ולא להיות מופעלים ע"י מנגוני ההגנה שלנו, שיצרו בנו הפחדים שלנו" (בחיים הרגילים אנחנו כל הזמן בטנגו של להפתח...ואוווופס להיסגר כי עכשיו זה נהייה מסוכן מידיי, ומישהוא ינצל זאת לרעה) טוב, קצת הסבר...

למשל הדיון על "האם נדרשת השפלה"... מה שאמור להניע את המאסטר (אידאלית, אם רותים להפיק יותר מריגוש מיני) זה העונג לעזור ל"שפחתו" לגלות את עצמה, ולהתעצם באופן אישי, כאדם וכאישה. ומה ששפחתו מחזירה לו תוך כדי ולאחר התעצמותה. השפחה, בעקבות ה"קול הפנימי שלה", חשה ויודעת שהיא זקוקה לו, כדי להתגבר על ההתנגדויות האוטומטיות שלה מפני התחברות והתמזגות טוטאלית, ולהרגיש את החיים ויופים במלוא עוצמתם (נו טוף, קצת פיוטי, אבל יש בהחלט טרנספורמציה אישית). הדבר האמיתי והראשון שהשפחה מוותרת עליו הוא לדעתי - זכותה להגדיר בעצמה מה טוב ומה רע, מה "נכון" ומה "אינו נכון", מה "מכובד" ומה "אינו מכובד" (וזה נכון גם בתוך מסגרת של קווין אדומים מאוד). מה משפיל ומה לא... ההרגשה הבסיסית הזו, של לוותר על השיפוט העצמי, ולעשות משהוא שמעורר בך, באופן אינסטינקטיבי פחדים עמומים, מבוכות, הרגשה של "איבוד עצמי" איבוד הכבוד שלך שהיה לך בעינייך, והרגשת ההשפלה - זה כבר מעבר לריגוש המיני, זו הגדרת ה"אני", זה מאיים על ה"אני". מעורר פחדים אמיתיים. אבל, למזלינו,

ההרגשה הזו היא בת הזוג של הרגשת החיבור האולטימטיבי, ההתמזגות. איך נאמר פה? "מחרמנת מאין כמוה". ואם תרצו משל גרפי, זה למעשה אותו מצב נפשי, בעת השיא של מעשה האהבה הפיזי (או קיי, הזיון

) כאשר היא פותחת רגליים , מרגישה נבעלת, ורוצה עוד ועוד מההתמלאות, ומהרגשת החיבור הזו. זו הרגשה הנפשית שממלאת את השפחה שמשך כל היום, ומתגברת בעת שהיא מצייתת (טוב, אמרנו זה אידאל ששואפים אליו...כל הזמן) הויתור על השיפוט שלה, הנכונות של השפחה לציית למרות ההתנגדויות האוטומטיות שלה - היא המחברת אותה לאדון, יוצרת את האינטימיות, ומציבה אותה באותה הרגשה כמו בעת הזיון.

חדורה, מחוברת, פתוחה, נותנת, רוכבת על אנרגיות של אהבה ונתינה. "להוציא את הראש מהחלון כל שעה", או כל מטלה "מטופשת" אחרת, תגרום לאותו חיבור, לאותה הרגשה שאני איתו, שלו, וזה עכשו הדבר הכי חשוב בעולם, כי ככה אני עושה איתו אהבה. ואם מה שהוא בקש זה מטופש? זה בדיוק העניין,,,יחסי שליטה מקלפים מהאשה את מערכת המדדים הישנה לפיה היא מדדה עד עכשיו מה זה "משפיל" או לא....ומערכת חדשה הולכת ונבנית. הנכונות שלה לעבור את התהליך הזה - להתקלף - היא מתנתה העמוקה ביותר, והייתי אומר היחידה, שממנה נגזרות כל השאר. באופן פאראדוקסלי (כמו בכל שיטה רוחנית שמציבה את האדם הסופי מול האינסוף) האשה הישנה, החכמה, בעלת עולם פנימי עשיר, החזקה בחוץ, לא נעלמת ואפילו מתחזקת. היא בוחנת, ומאשרת בכל רגע שזה התהליך שהיא רוצה בו, ושזה הדבר שנותן לה להרגיש חיה באופן מלא ומוחלט. רק אם השפחה חיה את הדו שיח הפנימי הזה וחווה עוד ועוד קילופים, ומאמצת באמת את עצמה כשפחה, ככלבה, כזונה, כל דבר שאדונה ירצה - אז ניתן באמת לגעת עמוק בפנים. כי המקור להערכתה העצמית בא עכשיו ממקור אחר. ובאופן פאראדוקסלי, האשה הישנה מאשרת את זה שוב שוב. מרגע שהיא מסכימה להיות שפחה, היא צריכה לראות את עצמה ככזו, ולא רק ל"הסכים", כי זה המחיר לריגושים שהיא רוצה. מתוך התהליך הזה מתפרצת , לעניות דעתי, כל האנרגיות והעוצמות, שמתוארות בפורום הזה. האם זה פסיכולוגי? לדעתי כן, ויותר מזה, זהו תהליך של שינוי בסיסי, נגיעה בפחדים, ויכולת לגדול ולוותר עליהם, וזה בהחלט תהליך פסיכולוגי. זהו בהחלט ת ה ל י ך , שום דבר לא קורה בבת אחת. הנגיעה במעמקים, וההרגשה שעוד ועוד מימדים מתוכנו מתעוררים לחיים ומשנים את הדרך שבה אנחנו מרגישים את עצמנו ואת העולם - לא קורית בבת אחת. "כמעיין התגבר" יהייה דימוי יפה,

הדבר היחידי שכן קורה בבת אחת - הוא נכונותה של השפחה להכנס לתהליך! ומאותו רגע ללכת אחרי אדונה, עם כל יישותה, ו ל ה י ו ת איך שהוא מוביל אותה. שוב דוגמא....שמעתי לא מעט שפחות שאומרות (והן מרוגשות מכל מיני מצבים שבהם ישפילו אותן וכו') "אין לי בעייה להגיד לאדון שלי אני הזונה והכלבה שלך, אם זה מה שהוא רוצה לשמוע. האמת? לי זה לא עושה שום דבר...אם זה עושה לו טוב, אז בשמחה, למה לא..." זה כמו לפתוח את הרגליים ולצעוק בוא תזיין אותי כמה שאתה רוצה, רק תדע לך שאני בוהה בתקרה וסופרת כבשים עד שתגמור...

זה לדעתי ההבדל בין שפחה "אמיתית" (טוב, מי אנו שנשפוט) שרוצה ונכונה להיות מובלת למעמקים, ובאמת לוותר על עצמה כדי למצוא את עצמה, לבין, מישהיא שרוצה את הריגושים המיניים והאמוציונליים, ומוכנה להיות שפחה כפי הבנתה והסכמתה, ו"לשחק" את כל השאר שנדרש ממנה. לשפחה מהסוג הראשון אין בעייה להוציא את הראש מהלון כל שעה ולהרגיש יופי וחיבור עצום, ושהחיבור הזה הוא המקור לכל מה שהיא... השנייה, כל הזמן תהייה בויכוח פנימי עד כמה זה טיפשי ומשפיל, והאם זה שווה את כל זה.... וכאמור, כל אחד/ת מוצא/ת את מה שהוא רוצה ושיהייה רק אור

 

[mrstar]

ולעצם השאלה

ולאחר ההסבר הארוך, לדעתי יחסי שליטה מנטלית כן יכולים להיות ללא בדסמ או השפלה במובן המקובל. אבל כן יידרשו מצבים שבהם תידרש האשה להראות לחיות ולחוות את נכונותה לוותר על השיפוט הישן שלה - שגם זה השפלה במובן מסויים.

 

[mrstar]

יופי של תיאור

יופי של תיאור, עם כל העומק הנפשי, שהוא המקור לכל הקסם והעלאת הנשיות והאינטימיות העמוקה

 

[זאת]

סליחה, אפשר שאלה?

אבל בשביל שתגיעי למצב של להוציא את הראש מהחלון פעם בשעה, היית צריכה לעבור דרך כאב והשפלה? כלומר, איך זה נבנה, המוכנות הזאת לבצע הכל, להכניס אותו פנימה, להפנים אותו? דרך כאב והשפלה, בהכרח? או שלאו דווקא?

 

[פ ו מ ל י ת]

לא, ממש לא.

תהליך מחשבה די ארוך ולא קל, הביא אותי להכרה שאני שפחה. אני מאד גאה בזה, באמת. את הדרך שלי בבדסמ (כמו שכבר אמרתי הרבה פעמים) התחלתי כמלכה, אבל אחרי מחשבה עמוקה, ואומץ לעשות שינוי, ניסיתי את הצד השני. הרגע שההכרה שלי היתה "סגורה" על העניין הזה של להיות שפחה, כבר היתה לי הנכונות לעשות כל מה שמאסטר יגיד לי. וכשפגשתי את המאסטר שלי (היו לי גם אחרים לפניו) ידעתי שהוא רק צריך לבקש, ואני עושה. לפעמים ממש כמו שנריסה כתבה, הוא אפילו לא צריך לבקש, אם רק אחשוב שהוא היה רוצה שאלבש רק אדום (לדוגמה) לא היית רואה אותי בשום צבע אחר. בלי שיגיד אפילו. כאב והשפלה הם רק חלק מהדרך, וכל אחד קובע לעצמי כמה מהם הוא רוצה ו/או צריך.