שליטה בכעס

[miromiro]

שליטה בכעס

"תספור עד 10" "תנשום עמוק" "שתה כוס מים" אלו כמה דוגמאות לאמירות של מבוגרים לילדים שלא שולטים בכעס ומבטאים אותו בצורה אלימה,או ונדליסטית. אבל בעצם אולי צריך ללמד במקום לשלוט ולכבוש,לפרוק או לבטא אותו בצורה מעודנת ומקובלת יותר. יש רעיונות? שאפשר ליישם לא רק בבית, אלא גם במקומות בהם אין שק אגרוף,דרבוקה או אפשרות לצעוק מכל הלב? תודה

 

[יעל ניסן]

מהותה של הסובלימציה

היא למצוא דרכים נורמטיביות לביטוי רגשות - לא רק כעס. מה אנשים עושים? כותבים, יוצרים, עושים ספורט... לא תמיד צריך לצרוח ולחבוט בכרית רק כשכועסים, אפשר לעשות פעילות גופנית מאומצת על בסיס קבוע... אפשר אפילו למצוא פעילות שצורחים בה אם ממש ממש חייבים (קרטה)

 

[miromiro]

מהותו של השיקוף...

נכון,אך שאלתי היתה ספציפית לעניין הכעס. ובעיקר למצבים בהם אין אפשרות לבטאה בצורה אותה פירטתי ואת הרחבת. יש לי כמה דוגמאות משלי חשבתי ללמוד עוד כמה מבעלי נסיון. תודה רבה.

 

[יעל ניסן]

אבל...

הרעיון בעידון (או סובלימציה) הוא שכל אחד מוצא לו אפיק שעובד עבורו למה שנחוץ לו לעדן. אם למישהו חשוב לעדן כעס עליו למצוא פעילות שמתאימה לו ספציפית... זה לא שיש איזה ספר מתכוני-עידון שיגיד משהו כמו: "כדי לעדן כעס צריך לרוץ מסביב לבלוק פעמיים בשבוע ולקחת שיעורי ג'ודו עוד פעמיים בשבוע". אדם שרוצה למצוא נתיב פורקן או עידון צריך לצאת למשא תגליות בו הוא מתנסה בכל מני פעילויות ובסופו של דבר מתמקד במה שעובד עבורו. גם צורות ביטוי כמו אמנות, כתיבת שירים-הלחנתם וכד' מעדנים כעס אצל מי שזה עובד עבורו. תחום האמנות מלא באנשים כועסים שמצאו דרך לבטא זאת -- כי זה מה שעבד עבורם. יש אנשים שבאופן טבעי מוצאים אפיקי עידון ויש כאלה שצריכים מסע תגליות.

 

[miromiro]

עוד נכון ועוד אבל-

יעל אני אוהב את התשובות שלך. כיף לקרוא אותן. "כל אחד מוצא" או ימצא, אבל כשמדובר בילדים,לפעמים ( לא תמיד ולא רק אצל ילדים) נדרשת הכוונה,עיצה,דארה,דרבון וכו'..... לכן חשבתי שאולי יש הצעות שאפשר לממש אותן גם בזמן בית ספר למשל. כאשר חסרות אסטרטגיות התמודדות והבקרה הפנימית לקויה. זה יכול לעזור כשיש פעילות שנקבעה מראש ויש מי שיכול להזכיר/להציע לילד שעומד להתפוצץ,לנקוט בה עוד לפני שיגיע הפיצוץ הגדול.

 

[יעל ניסן]

ראשית

רק עכשיו כתבת שמדובר בילדים בילדים כמובן מטפלים אחרת במובן זה שדרוש תווך של מבוגר גם בבחירת מושא העידון וגם בתהליך המשגתו.

 

[גרא.]

mioromiro,האם אתה יכול לזהות את הטריגר

להתפרצות הכעס? או שסף הכעס שלך כל כך נמוך,שכמעט גם זבוב במעופו,מקפיץ אותך?

 

[miromiro]

שלום גרא

אני כבר ילד גדול. זיהוי הטריגר הוא מפתח מצויין, העניין שהילד הספציפי עליו אני מדבר "מתפוצץ" לפתע פתאום ומה שלא מזיז לו היום יקפיץ אותו מחר ולהפך. אני מסכים עם הכותבת מתחתיי שמדובר בסוג של אקטינג-אאוט שמבקש בעצם צענה אחר וארוך טווח. כרגע אני בהחלט מחפש מענה לסימפטומים כדי להרגיע את השטח שאפשר יהיה להתפנות ולבדוק את הכאב שהכעס הזה מסתיר. תודה

 

[יעל ניסן]

ועכשיו

אתה אומר שמדובר בך ושאתה ילד גדול? טוב שלא בלבלת אותי

מענה לסימפטומים תמצא בתהליך חיפוש של מה עוזר לך לעדן. אין קיצורי דרך. יכולים להגיד לך לספור עד 10 מאה פעמים, אם כל פעם אתה קודם מתפרץ ורק אחר כך נזכר שבעצם היית צריך לספור עד 10, הטכניקה הזו היא לא בשבילך. עליך למצוא פעילות בה אתה מוציא אנרגיות-כעס או מוציא תכנים של כעס באופן מאורגן ומומשג (אמנות/כתיבה) - פעילות שאתה עושה על בסיס קבוע ולא רק נזכר שבעצם אתה צריך לעשות אותה כל פעם אחרי שאתה מתעצבן.

 

[מתקמבקת]

אלו עצות שנועדו להרויח זמן

וזמן לפעמים מצליח להרגיע כעסים. אצלי אני פורקת הכל כמעט בבכי. זה גם לא הכי טוב שיש. לאחרונה אני לומדת לבטא את זה גם בדרכים אחרות, לדבר, לצאת להליכות. לשלוט בכעס כמו לשלוט ברגשות אחרים שלנו זה בעיקר אימון עצמי לאורך זמן, זה לא משהו שמשיגים ברגע וצריך הרבה מאוד עבודה עצמית על מנת להשיג תוצאות. שיחות עם חברים יכולות לעזור. אם מדובר בילד אפשר להבהיר לו שברגע שיש כעס שחייבים לפרוק, זה המקום לדבר על זה. בעבר עשיתי בייביסיטר אצל משפחה שהילד שם פשוט לא ידע איך לפרוק תסכולים וזה הביא להמון בעיות במשפחה. ברגע שהמשפחה קיבלה עזרה מיועצת של לשכת הרווחה דברים התחילו להסתדר. יש מקומות שרק אנשי מקצוע יכולים לעזור ולתת כלים להתמודדות. לפעמים צריך רק הקשבה, הרי זה מה שכעס הרבה פעמים בא לבטא, שאנחנו צריכים שיקשיבו לנו.

 

[miromiro]

להרוויח זמן

שלום מתקמבקת. ניתן באמת להגדיר זאת כך, "להרוויח זמן ומרחב", באופן זמני כדי שהסביבה תרגע. התקפי הזעם האלו הם בדיוק זה, הם דרך ילדותית להתמודד עם הכעס.דרך מאד לא יעילה שמכניסה אותו למעגל של צרות ומתחים שמגבירים את הכעסים שמגבירים את ההתפרצות וצריך לעצור את זה. בבית(הוא לא הבן שלי) אימו מנסה לעזור לו לנתב את הכעסים ומשבחת ומחזקת התנהגות ממותנת. בבית הספר,זה לא ממש עובד. ניסיתי להציע דרכים שהצליחו בעבר עם ילדים אחרים, אך הפעם המצב קשה יותר. חשבתי שאולי אמצא כאן רעיונות חדשים עליהם לא חשבתי. אין ברירה, אנסה להיות יותר יצירתי שוב תודה מירו

 

[simond]

מניסיון אוכל לומר

אני בעצמי סובל מכעסים קשים נכון יעל טוענת קראטה וספורט זה עוזר להוציא את האנרגיות ולשחרר לחץ ומתח מאידך אני חושב שהדוגמאות שצייינת תספור עד 10 מאד נכונות ,משום שאתה לומד לשלוט בעצמך,ולא לתת לזעם לצאת עכשיו כשהוא בשיא רתיחתו אלה בהשהיה של 7 שניות,ואז כבר יש דעיכה בעוצמה ....והשכל יכול להישתלט על הרגש מה גם שצריך לאבחן מהן הנקודות הקריטיות שאתה מאד מתרתח מהן,....אצלי יש כמה כאלו ואני מאד ניזהר מהן,ועליהן במיוחד שוחחתי עם מטפל טוב לדעת מימה ולמה זה בא ,המטפל הוא מומחה בסי בי טי עם תואר שני בזה ,לא סתם פסיכותרפיסט כולביניק ,ואנו רק בפגישה השנייה לפעמים לימוד של שורש הבעיה ,ופירוק המוקש הפסיכולוגי יביא לניטרול 60 אחוז מהבעיה יחד עם ספירה 10 וספורט .... כול טוב סימון