שלו שלי שלנו

[אופק דגנית]

זה מורכב...

לכי לפורום משפחות מורכבות.. וזה נכון שלכימיה הזוגית והרצון של בני הזוג.. יש חלק בהצלחת הפאזל ועדין צריךלקחת את הכל...בחשבון גם את אי הצלחת הקשר..וההיפרדות שוב את השינוי במערך היחסים בין האב לילדים שהאינטימיות שהיתה נעלמה במקצת את היכולת של הילדים להביא חברים הביתה.. את מה שהיה מוכר ונעלם.. את השיחות שמן הסתם כבר לא יהיו..אותו הדבר.. הכל משתנה הסביבה משתנה..הבית משתנה הצבעים הקולות המרקם הריחות...ההתנהלות אנילא שוללת.. רק אומרת שזה מורכב זה כבר לא זוגיות הזוגיות ישנה זאת הקמת משפחה...מורכבת וילדים בגילאי ההתבגרות זה הרכב מסובך שלעצמו מלא לבדוק לשאול להיות קשובלרצון שלהם ולחוות דעתם... הורה שלא עושה זאת...<כבר לא מדברת על זוג..> טועה.. ויש הצלחות הצלחות הם לאלה שנערכים נכון ודואגים לצרכי הילדים קודם...מעבר לצרכהם. ואם כבר..הולכים על זה.. בית חדש.. שלכל אחד יש נגיעה בתכנון שלו.. ובהצלחה.

 

[אופק דגנית]

והתוספת שבתוספת

אם קיבלת את ברכת הדרך של הילדים שלך למהלך והרצון להשתלב בו...זכית בשותפות שלהם להצלחה..כבר יש שייכות ונכונות להיות חלק בזה הורדת את כל ההתנגדויות שיכולות להיות בדרך.. זאת השאיפה..

 

[sumerfield]

לא תמיד אני מסכים איתך,

אבל הפעם אני מאוד מאוד מסכים. רק צריך לזכור, שגם ברכת דרך של ילדים מתבגרים היא לא תעודת אחריות חתומה ע"י נוטריון. לפעמים ילדים יעשו את מה שהם חושבים שההורים שלהם רוצים, ולא את מה שהם באמת מעדיפים, ןלפעמים מה שמתאים להם בתאוריה, הופך ללא מתאים בפועל. איכשהו נראה לי שרצון לעבור לגור יחד, הוא רק של בני הזוג (אם הייתי שוביניסט מושלם, אז הייתי אומר שהוא של בנות הזוג), ושלמרות שחשוב שילדים יראו מודל זוגיות בריא, יותר חשוב לוודא שהם לא יראו עוד דוגמה לזוגיות שמתנפצת. וממה שאני רואה סביבי, מגורים משותפים עם 5-6 ילדים הם מתכון לא רע לניפוץ של קשר. אפשר להראות להם יופי של זוגיות נטולת מתחים גם כשגרים בבתים שונים, אבל מקפידים כן לקיים חיי "משפחה מורכבת", שיכללו טיולים, ערבים, ארוחות, ארועים ואפילו הליכה יחד להורי בני הזוג. ככה זה ללכת עם ולהרגיש בלי, ולא נכנסים לפינות מיותרות. בתהליך כזה שצריך להמשך כמה שנים טובות, אפשר יותר ויותר להדק את הקשר בין כל מרכיבי המשפחה (ואפילו לאפשר לגרושים, שגם הם חלק מהסיפור, היות וילדנו גם אצלם חלק לא קטן מהזמן, לעכל את המצב), ותוך כדי ההידוק הזה, עדין כל אחד יודע שיש לו את הפינה שלו להיות בה כאשר המצב לא מתאים לו. הכתבת מצב כזה לילדים, עלול רק להזיק בסוף לכולם. אבל, באמת שקטונתי, אני לא שם, לא הייתי שם, וסביר להניח שגם לא אהיה... יכול להיות שיש דוגמאות שממש מצליח להם. בכל מקרה, הסטטיסטיקה, אומרת בדיוק להפך (ולא סתם אומרת, אפילו צועקת עם מגפון)

 

[יערית]

אם כך, אתה בעד מערכת יחסים שונה

זו מערכת יחסים שמאפשרת עצמאות כלכלית, ספייס וגם קלה על ההדק במידה ומתפוצצים. אין פה טוב יותר או פחות, לא כל אחד מתאים לו מערכת יחסים צפופה ובטח עם ילדים ששאינם שלו. אך דיברנו על מצב קיים, במידה וכן עברת לגור עם אישה וילדיה, איך אתה רוצה לראות את ילדיך בבית המשותף?

 

[אופק דגנית]

הטעות לחשוב

שמערכת יחסים שאינה תחת קורת גג אחד היא קלה על ההדק זאת חשיבה שגוייה... יכולה לתת מאות דוגמאות של מערכות יחסים כאלה לאורך זמן... יכולה לתת לך מערכות יחסים של קורת גג אחד שנפרדו או החליטו לחזור לכל אחד בביתו ולהתנהל כך והצלחות.. יכולה רק להעיד.. שיש כאלה שלא ירגישו עד הסוף במערכת יחסים אם היא לא תחת קורת גג אחד..כי זה המטו שלהם להגיד שבהרבה זה ענין כלכלי יותר...שמניע האילוץ הכלכלי..שלפעמים מצליח וחלפעמים לא כל אחד והמוטו שלו.. לרוב ללכת בלי ולהרגיש עם...זה הרבה יותר מורכב וצריך להיות כלכך בטוח בבנהזוג השני..כדי להיות שם כאילו הילדים הם אלה שיחזיקו את המערכת שלא תהייה קלה על ההדק..?

 

[יערית]

לא לא לא

כשאני אומרת היד קלה על ההדק, אני מדברת על מריבות שנוצרות וכל אחד מתחפר בפינה שלו עד יעבור זעם, ואם לא עבר, נפרדים שלום שלום ואין צורך בכל הטאררם שמסביב <פרידה כמו גרושים>. כשגרים יחד, ביום יום כשכל אחד חוזר הביתה ומתנהלים יחד, בערב מנהלים שיחה/ויכוח/ ריב ואם לא מדובר בהתנהגות של ילדים קטנים, אז מיישרים הדורים ולא בורחים.. אני לא שוללת מגורים בנפרד לאנשים שזו המציאות שלהם וכך הם רוצים לחיות, אני בוחרת איך לחיות את שלי ואיך להתמודד עם כל "הכובד" מסביב. לפעמים אני שומעת סיפורים ותהיות ופחדים ושיקולים של אנשים שכלל לא מפחידים או כבדים עליי, זוגיות תחת קורת גג עם כל המסביב הרבה יותר קלה לי, עם כל החבילה וכמו שאומרים: זו הכּלה וצריכה להיות הכלה. ילדים הם לא אלו שמחזיקים או מפוררים מערכת יחסים, בדיוק כמו שהרבנות לא אחראית על נישואים כושלים או מוצלחים.

 

[sumerfield]

את מאוד תמימה מותק,

ילדים אמנם לא מחזיקים מערכות יחסים (למרות שהרבה יגידו לך שהם נשארים בגלל הילדים), אבל בקלות רבה הם יכולים לפורר אותן. יכול להיות שבמקרה של הזוג שאת מדברת עליו, יש אהבה אמיתית בין בני הזוג לילדים הצולבים, אבל בקלות זה יכול להיות גם להפך, ואז תנסי לדמיין מגורים בבית משותף עם ילד\ה שאינו באמת שלך, ומתעב אותך ואת ילדיך (כי לקחת לאמא שלו את הבעל, או כי אמא שלו מסיתה אותו, או כי סתם הוא בגיל התבגרות עמוס הורמונים ובוחן גבולות). אני מבטיח לך ששום הכלה לא תעזור גכשתראי מישו מציק לילדים שלך. כשגרים בבתים נפרדים, אולי יהיה אפשר לעשות הפרדת כוחות ולהרגיע. בבית משותף זה רק ילך ויסלים. שוב, אני מדבר על הכלל (המוכח סטטיסטית), תמיד יכולים להיות מקרים של אידיליה, אהבה והרמוניה בין כולם, אבל זה לדעתי קצת דומה לסיכוי שאזכה השבת בטוטו. (מעבר לכך שתמיד אידיליה היא רק השקט שלפני הסערה) לגבי חדרים ופינות - שוב, כל מקרה לגופו. אם יש לי בן ובת, ולזוגתי יש בן ובת בגילאים דומים, ויש לנו רק 2 חדרי ילדים בבית, אז אולי אשאף שהבנים יהיו יחד (אם הם מסתדרים), וכנ"ל הבנות. אם לא מסתדרים, ואם הגילאים שונים מאוד, אז יהיה חדר לילדים שלה, וחדר לילשים שלי. בכל מקרה נראה לי חשוב שלכל ילד יהיה חדר בו הוא יכול למצוא מקלט ושקט מפני כל דבר שלא יהיה, ואם זה לא שלו לבד, אז שיהיה עם השותף שהוא החבר הכי טוב שלו. (לפתוח מזרן בסלון נראה מאוד מתאים לסרטים של יום שישי, בהם יש הרבה רומנטיקה וכל המשפחה חולקת ביחד תפוח, במציאות זה לא עובד אפילו במשפחות אורגניות)

 

[sumerfield]

תוספת:

1. לפעמים כשיש מריבות, עדיף שכל אחד יתחפר לו בשקט כמה ימים, ירגע, ואז יפתור את המריבות לא מתוך כעס. כשמנסים לפתור בלהט הארועים, לעיתים רק מדרדרים יותר... 2. גם כשלא גרים יחד, אפשר כמעט כל יום לחזור לאותו בית ולהתנהל יחד (במיוחד אם ימי הראיה מתואמים, אבל גם אם לא). 3. את בטח יודעת איך זה לחזור לבית עם 2 -3 ילדים. תמיד יש מריבות ועניינים, ושיעורים ולחצים, ואת נושמת לרווחה כשהם כבר נכנסים למיטה. תחשבי איך זה יהיה עם מספר כפול, כל יום כמעט... 4. כשאנשים אומרים "ככה אני, וזה מה יש" , ולא מוכנים לגלות גמישות, לפעול עפ"י נסיבות ולעשות מה שנכון ולא רק מה שהם חושבים שצריך, הם מגיעים מאוד מהר לפורום הזה. <והכלה, זו מילה מטומטמת שפועלת רק בסדנאות. אם אי פעם אצא עם מישהי והיא תגיד לי "הוא לא הכיל אותי, ואני צריכה מישו שכן יכיל" היא תמצא את עצמה מאוד מהר בדייט הסולו הראשון בחייה. אין הכלה, יש לאהוב>

 

[יערית]

ראשית כל <במלעיל>

אני אוהבת את התמימות שלי, זה מגן עליי מהעולם שבחוץ גם אם אני נפגעת פה ושם, רוצה להשאיר את החלק הזה בי ) שנית כל <במילרע>, בהסטוריה שלי כבת אנוש, לא זוכרת שילד לא התחבר אליי או לא רצה לשהות בנוכחותי בגלל שאני בת זוג של אביו. הילדים שלי, גם אם לא הסתדרו עם בן זוג, תמיד מצאו לשוחח איתי על דברים וזה אף פעם לא נגע ב"הוא לוקח לנו את אמא", אולי סיבות אחרות, אבל בטח לא הסיבה הזו של רכושנות. הכל מתחיל ונגמר באיך שאתה "מגיש" להם את החיים שלך, איך אתה מציג את בת הזוג שלך ואיך אתה מכבד אותה לפניהם והפוך. והכלה- נולדתי איתה ובטח לא למדתי אותה בסדנא היחידה שהייתי בה, דווקא שם המילה הכלה לא כיכבה. זה מולד, לא משהו שאתה יכול להמציא לך עם השנים. לא אוהבת לישון כמה ימים בשקט עם המחשבות, לא אוהבת ברוגזים, לא אוהבת פרצופים ולא אוהבת גב אל גב, לא אוהבת "חכי כמה שעות טובות עד שארגע". אנשים בוגרים עם תקשורת בריאה, מסוגלים אחרי זמן של שעה לשבת ולשוחח על האירוע והכי חשוב, להניח אותו מאחורנית ולא להזכיר אותו בכל פעם.

 

[שלי תלתלים]

שובפם

יש לי הרגשה שאני פולניה בכאילו...גמאני שונאת שונאת שונאת פרצופים ומריבות ושמירת טינה...כמו כל מרוקנית לדוגמה ולמופת אני מתעצבנת נורא, סוערת, מוציאה את מה שיש לי ומספיק רק חיבוק דוב אחד גדול כדי להרגיע אותי כאילו כלום לא היה שם מעולם ואז יכולה להמשיג ולשוחח...מבחינתי אין דרך אחרת, פשוט אין. חייבים לדבר, לשתף, סיימתי עם הגן ילדים מלא עכברים (הייתי שם בסיבוב הראשון והספיק לי לגמרי)... יאללה- תקבלי אותי אליכם לעדה? (בתנאי כמובן שאת ממשיכה לבשל!

)

 

[יערית]

מקבלת באהבה

וחשוב לזכור שזה לא קשור לעדה, זה אופי של התנהלות בחיים ) <מניפולטיביות> ולגבי הצטרפותך, אין לי בעיה לבשל בתנאי שלא תבקשי את הסודות הכמוסים שלי

 

[שלי תלתלים]

ממוש

ברור שזה לא קשור לעדה, סתם צחקתי (מיליון פעמים האשימו אותי בפולניות יתר וגם התפלאו אחר כך שיש בי מין המרוקניות ..). אל תדאגי לא רוצה שום סודות- שישארו אצלך אני רק רוצה את הספינג' והמופלטות וכמה שיותר!

חוצמיזה שתדעי שגם לנו יש כמה וכמה סודות...אך חוששתני שהם לא שווים הרבה (זה קשור לאיך עושים דגזר, עוף מכובס, סוכאמק ושאר מרעין בישין)

 

[שלי תלתלים]

כוסמת כמובן..חחח

 

[מתולתלת30]

כוסמעק זה מעולה!!!!! חרגת אותי הערב

 

[יערית]

סוכאמק מעולה!!!

נשמע גם יאמי

היה לי פעם מאמר על פולניה, פולניה שנאמר על אמא יהודייה, אם יהיה לי זמן אני אחפש לך אותו. דווקא ספינג' ומופלטה ביקשת? זה שורף את האצבעות היפות שלי, אבל שווה במיוחד ) מבטיחה בקרוב מופלטות לפני שפסח מסתיים לו

 

[sumerfield]

יופי של תשובה מותק, היא כתובה מהבטן והנשמה, ועושה רושם שזו באמת הדרך הנכונה עבורך. המון המון המון הצלחה

 

[יערית]

תודה רבה

 

[אופק דגנית]

מה שאמרתי..

כל אחד ומי שהוא... כל אחד והמהות שלו כל אחד והזהות שלו לכל דבר..במקרה הזה זוגיות את מזהה את עצמך...ככה כשלם עם פרטנר נכון..שנמצא באותו מקום שלך נשאר רק לאחל בהצלחה אני מאמינה בך.. ואני חושבת שאני יודעת מאיפה את מבקשת את זה..את המקום הזה להיות בו

 

[יערית]

מעניין

לשמוע אותך ,את יכולה לשלוח לי בפרטי

 

[מתולתלת30]

בוודאי דגנית

בדיוק ככה קוראים לזה משפחה מורכבת, זה עדיין לא אומר שזה משהו שלילי רק קצת יותר קשה ממשפחה אחרת (לא אמרתי שאת אמרת שזה שלילי

) אין ספק שזה לא מתאים לכולם ואין ספק שישנם אנשים שעדיף מראש שלא ינסו להכנס לזה, כי זה פשוט לא מתאים להם.