שלושה חודשים!

שלושה חודשים!

שלושה חודשים עברו מיום צאתי מהרבנות.
היום אני בנאדם אחר לגמרי מאותו אדם שהתחיל פה בפורום,אדם שחייו התהפכו ביום אחד.ומי שקרא או יקרא את ההודעות הראשונות שלי פה יבין.
היום אני שמח,צוחק והכי חשוב עם הפנים קדימה.
אני באמת,לא אוהב את האישה הזאת והיא נהיתה זרה מבחינתי.
אבל הזיכרונות של איך שזה התחיל צץ לפעמים לא קלים.וגם בזכות תמונות משותפות שצצות לפעמים וקשה להפטר מהן מסיבות מסוימות.
כמו ספר תמונות משפחתיות שהודפס לכבוד סבתא שלי לכבוד יום הולדתה ה90 ובו תמונת חתונתי והבת שלי אוהבת לדפדף בו רואים שם את הוריה.
לפני שבוע אספתי את הילדה מחמתי לשעבר שהיחסים טובים ביננו עד היום,ופשוט היה נראה כי כאילו לא התגרשתי בכלל.
הכי קטע שאף אחד מהחברים שלי לא הבין כמה נפגעתי,כמה נכוותי באותם ימים.הם גם לא יבינו.
היום אני בסדר.באמת בסדר.אבל הצלקות עוד קיימות.
 
ככל שהזמן עובר

הרגש מתקהה...
סיפרת לחברים והם לא הבינו, או שבכלל לא שיתפת בשום דבר?
 
וכן....

לפעמים כשנתקלים במשהו מלא בתמימות והתלהבות שריגש אותנו בתחילת הקשר זה עושה צביטה קטנה בלב
 

פריאל12

New member
איזה יופי


עושה רושם שהתקופה ההיא תויקה במגרה ואין ספק שיישארו הזכרונות (אני מקווה שיישארו בך הזכרונות הטובים יותר)
וכמובן שקיימת נקודת המפגש ביניכם - הבת. עבורה תמיד תישארו הוריה, לא משנה מה יהיו היחסים ביניכם.
מאחלת לך שתמיד תצחק ותשרה השמחה בקרבך, שתשכיל לפנות מקום בליבך להתחלה חדשה...
 
למעלה