שלושה דברים

ארנבים

New member
שלושה דברים

1. בגדי האימון: חשבתי על זה היום קצת, ואני מטצער שאני חוזר לנושא הזה אבל זה לא עלה בשירשור הקודם. אמנויות לחימה יפניות מתייחסות לתרגול אמנויות הלחימה באופן טקסי שונה מאשר בסין, למשל בגישה לדוג´ו או בדו-גי המיוחדת. בסין לעומת זאת (נראה לי ממעט ביקורים אצל מורים סינים של השיטה שלי) היחס שונה בכך שבעצם מתאמנים עם אותם הבגדים שלובשים ביום יום, למשל סיפו יי (המאסטר בשיטה) הולך עם אותם הבגדים לפני, בזמן ואחרי האימון (כן, הוא מחליף בגדים מפעם לפעם ;)). לכן, שוב, אני שואל: האם לא נכון ללכת עם בגדי האימון ברחוב או לחילופין, האם לא נכון להתאמן בשיטות סיניות בבגדי יום-יום ישראלים ולא לנקוט בטקסיות הזו? כי הרי "חליפת קונג-פו" זה פשוט שם אחר לבגדי יום-יום בסין. 2. ציטוטים: אתר ציטוטים חמוד המכיל ציטוטים מ"קונג פו" הסדרה. חלקם בעלי ניחוח מיסטי מטופש, חלקם בפירוש מושפעים מדברים שלא היו קיימים בימי השאולין (השפעות מערביות וכדומה), אבל סה"כ נחמד לקריאה. 3. הודעות מנהל בפורום: אני בהחלט לא רוצה לפתוח עוד שרשור, אנא מכם, באמת, אבל לעיתים השרשורים על "קרא את הודעת המנהל" תופסים חצי מתכולת המסך. מארק טווין אמר פעם, "כדי להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון צריך לשתוק רוב הזמן". לא יודע כמה הוא צודק, אבל אני אשתוק מעכשיו ;). 4. בן טל שחר: אני באמת מעוניין לשמוע קצת מתלמידים (או אולי בן, אתה פה?) קצת על הפרשנות הזו למושג "קונג פו". הייתי באתר, ואני חייב להגיד שהניסוח החוזר של "בסוף הדרך... היהלום שבכתר..." וכדומה קצת בלבל אותי. מה אנחנו מנסים להשיג? 5. טיסתי המתקרבת: בע"ה והרבה רצון טוב אני טס מחר בלילה לארה"ב לשלושה חודשים, לעבוד וללמוד אצל סיפו משם, וכמה סמינרים דחוסים אצל המאסטר של השיטה. לא יודע כמה אוכל לקרוא את הפורום הזה משם, אבל אשלח רשמים אם אוכל.
 

ארנבים

New member
הודעת הבהרה

כמובן כשכתבתי שלושה דברים התכוונתי לחמישה, כמו מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, כן, טרילוגיה בחמישה חלקים. זהו. :)
 

קוזושי

New member
אם כבר העלית את זה שוב...

בג´ודו ובחלק גדול מאומנויות הלחימה משתמשים בבגדים עבור הטכניקה וחבל להרוס את בגדי היום יום. ה"גי" גם נותן תחושה טובה יותר של התנועה במקרים רבים. אך בצורה כללית אני מסכים אתך שאם לא צריך את הגי לשימוש מעשי, אין הכרח להשתמש בו וכך גם נוהגים במקומות רבים. אגב לגבי הויכוח שהתנהל פה בזמנו אם היפאנים הולכים ברחוב בדרך לאימון עם ה גי, שאלתי חבר יפאני שמתאמן אתי מה עושים ביפאן, והוא אמר שילדים באים בגי לאימון וגם אבא שלו, כששאלתי אם יש בזה איזה עיקרון הוא פשוט אמר שהילדים באים מהבית ולא מהעבודה ולכן נח להם יותר לבוא מוכנים, ומאותה סיבה גם אביו הפנסיונר מגיע לבוש לאימון.
מסתבר שהיפאנים עושים גם דברים לא מוזרים לפעמים
ולא צריך ליחס כוונות נסתרות לכל קינוח אף שלהם.
אני גם לא חושב שישנה לאיכות של אמנות הלחימה שלי אם אנהג על פי התרבות היפאנית שהיא לא תמיד חלק אחד מאמנות הלחימה.
 
למעלה