שלומות

[ביציק]

שלומות

מכר שלי טען ששמע בחדשות את הפועל "החליץ", מהשורש ח.ל.ץ. בהקשר "סרקוזי החליץ את אשתו ואת התינוק מהמצלמות". חיפשתי באתר של האקדמיה ללשון העברית את המילה ולא מצאתי, כאשר חיפשתי את השורש הופיעה שם הפעולה "היחלצות", אבל לא ראיתי את הפועל ח.ל.ץ בהקשר הנ"ל. אשמח לדעת האם המילה הזו אכן קיימת, האם היא בשימוש וכמובן, מה משמעותה תודה רבה

 

[trilliane]

טרם נתקלתי בשורש חל"ץ בבניין הפעיל

בהקשר הנתון צריך להיות פיעל – חילץ את אשתו וכו'. אולי המכר לא שמע כמו שצריך וזה היה פועל אחר ואולי הדובר התבלבל או פשוט יצא לו בטעות, מחוסר ריכוז (אני בספק אם הייתה כאן בחירה מכוונת או איזשהו משחק מילים). "היחלצות" היא שם הפעולה של השורש בבניין נפעל (נחלץ).

 

[עובד האקדמיה]

החלצה מן האקדמיה ללשון העברית

יש בתפילה במקומות אחדים "רצה והחליצנו ה' אלהינו במצוותיך", אבל שם במשמעות 'חיזוק' (כלשונו של אבן-שושן). הפועל "החליץ" במשמעות 'הציל' מתועד פעמים ספורות במאגר המילון ההיסטורי. הנה אחת מהן: "יבוא הוא ויחליצנו מצרה" (מנדלי מוכר ספרים, ספר הקבצנים). עובד האקדמיה

 

[trilliane]

../images/Emo51.gif השכלתי. ברב מילים לא מתועד

(אין לי כרגע נגישות למילונים אחרים). אולי זו צורה נדירה מדי.

 

[nevuer]

רב מילים איננו מילון היסטורי

http://www.ravmilim.co.il/adv/general/index.htm

 

[trilliane]

ידוע, לא טענתי אחרת, ומכאן נבעה הנחתי

שזו כנראה צורה נדירה למדי.

 

[trilliane]

עכשיו אני בבית, בדקתי, ובספיר דווקא יש:

מַחֲלִיץ [פ'; מַחֲליצה; הֶחֱליץ, יַחֲליץ, להַחֲליץ] <חלץ> 1. [תנ] מחַזֵק, נותן רוָוחה; 2. [תנ] מותֵחַ (את עַצמותיו, את אֶצבְּעותָיו וכד'); 3. [תנ] מזָרֵז; 4. [יב] מַציל, מחַלֵץ

 

[daviduuu]

הפועל "החליץ"

כפי שענו קודמי הוא אכן תקין. ויש לו תיעודיםבהיסטוריה. (ראי גם בספר "פרקים בתולדות הלשון העברית" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, כרך יחידות 9-10, עמוד 83, שמציין פועל זה). יש לציין שלצורה זו יש כבר תיעוד בתלמוד (בלשון חז"ל) "לא הספיק השני להחליץ ולייבם" (חליצת נעליים). [תלמוד ירושלמי מסכת יבמות פרק ג דף ד טור ג, ה"א] להחליץ פירושו 'להוציא' ומכאן כל חילוץ. (חילץ את נעליו, וחלץ את נעליו, חליצה, חילוץ, הכל אותו דבר במשמעות של הוצאה. 'חילוץ והצלה'= הוצאה [ממצוקה] והצלה. חלוץ- יוצא ראשון [מצא]) בספרות התורנית ישנם תיעודים רבים של השימוש בבניין הפעיל לשורש חל"צ במשמעות של הוציא. באותו אופן, הפועל "להמליח" / "המליח" (הפ') מתועד גם הוא, אך יותר מקובל להשתמש בפועל למלוח / מלח (קל).

 

[עעעערררר]

זה תנ"כי: ישעיה נ"ח י"א

 

[daviduuu]

זה תנ"כי לא במשמעות של הוצאה

אלא במשמעות של חיזוק. לולי טרחת לקרוא את הודעות קודמיך...