שלום.
מה שלומכם? יום עצמאות. חג החירום. צהרי יום רביעי, חזרתי הביתה מעיסוקיי ונכנסתי לרשת לכתוב.. תראו- והתגובות שוב, מתלהמות, אלימות, צורחות.. במקום להיות עם האדם, במקום לעשות משהו מעשי. אלימות לא מאשרת אלימות.. אולי ניקח רגע לחשוב, עם עצמנו.. מה ומי זה חבר. מה שאדם עושה כשהוא שיכור, בHIGH, זהה לחלוטין למה שהו עושה וחושב במצב רגיל. נחשוב עלינו- לא עליהם.. נחשוב על האדם הזה, על המשפחה שלו. לא על נקמה וביקורת. על מה שאני ואתם יכולים לשנות, על מה אני ואתם יכולים לבדוק בתוך עצמנו. וכלפי חברינו, אהובינו. אולי לא כל מי שאנו בקשר איתו נכון לנו ואנו לא צריכים להגיע לפיצוץ.. ותחושות של כעס, כאב- רגשות.. עדיף להוציא בדרך אחרת.. נב- כתבתי את ההודעה בעוד פורומים ואני אשמח שתעבירו את זה גם הלאה. כהורים, כממורים (כדוגמא לעצמנו, לפני הכל).. אני כמטפלת ומנחה. לכל אחד ואחת האחריות- הרחבתי על זה בפורום לסביות. לכל אחד ואחת יש את הרגע הזה, לקחת אותו, להיות בשקט עם עצמו לפני הביקורת והשיפוטיות. לפני התגובה. לבדוק את המקום שלו, את עצמו. ולהגיב מהמקום השלם יותר, הנכון יותר, אמיתית יותר. נכון- לא פוליטיקלי קורקט, אלא שנכון לעצמנו.
